סוף־דבר

בתולדות ישראל בימי הביניים אין אישיות דומה לאישיותו של אותו פליט מסכן מקורדובה שהיה משנה למלך וראש צבא באחת המדינות החשובות בספרד . הנגיד ' לא היה רק יועצו או מנהל אוצרו של מלך גרנאדה — הרי היו עוד יהודים מועטים שכיהנו במשרות כאלה — אלא עלה לדרגה גבוהה יותר ונכנס לתחום' שעד הזמן החדש לא היתה בו דריסת רגל ליהודי . למשרתו הגיע הנגיד רק לפי פקודת מושל עריץ' בלי תמיכה ואהדה מצד המוני העם' בתוך סביבה הגדושה שנאת ישראל . מצבם המדיני של יהודי מפרד במאות הי"א והי"ב לא היה מזהיר בשום פנים ; גלות ישמעאל העיקה עליהם לא רק בזמן המלחמות המרובות שבין מדינה למדינה' בשעת כיבושי ערים וחורבנן' אלא גם בתקופות שלום כביכול . עובדה זו לא חדרה כדבעי אל הכרתם של חוקרים רבים' היודעים כי המאות האלה מסמנות את תור הזהב בתרבות היהודים בספרד והמזהים משום כך את רמת ההתפתחות הרוחנית עם מצב מדיני מצוין . וכדאי היה לאסוף את הידיעות המועטות שיש לנו בעניין זה בספרות העברית . גם בשיריו של הנגיד אפשר למצוא כמה רמזים אל מצוקת יהודי ספרד בתקופתו . על מעתציד ובני סביליה אומר הנגיד באחד משיריו : באךצותיו בני עולה - באבני / לשו...  אל הספר
מוסד ביאליק