[ל] שלף חרבך והרק

[ ל ] בראש השיר כתובת ערבית : וכתב אליה איצא פקאל . ותרגומה : וכתב אליו עוד ואמר . וכתבו ביאליק ורבניצקי על שיר זה "שכנראה נכתב להנ"ל בענין הנ"ל לאחר שזה לא חדל למררו בדברי חמה וקצף . " . 1 שלף חרבך — על פי שופטים , 'ח כ . ורצה לומר : רשאי אתה להכותני בחרב לשונך . והרק את חניתך — על פי תהלים ל"ה , ג : והרק חנית , תרגום יונתן : שלף מורניתא . . 2 והריק — והוסף להריק . אל תהי ובו' — ואל תלאה ואל תקוץ מלהריק חניתך אחרי , כלומר מלדבר עלי מרורות . ונוקט — מלשון נקטה נפשי ( איוב , 'י א . ( . 3 בטח — והיה בטוח בי . . 4 והאמן — היה שקט . עיין "הוראות נשכחות לשרשימ עבריים" לדוד ילין , "לשוננו" , 'א עמ' . 6 והשמר והשקט—עפ"י ישעיה , 'ז ד . . 5 ואיך אוכל וכו' — כלומר אין אני יכול להשיבך כחרפותיך . . 6 חצציך — ( תהלים ע"ז , יח < אבניך . מנחם במחברתו חיברו עם ויגרם בחצץ שני ( איכה , 'ג טז . ( ולרש"י הם : כמו חציך . [ ללקט ] — כדי לשוב ולידותם בך . . 7 ואת האח — לפי שנהגת בי מנהג אחווה  אל הספר