במחקרי זה הצבתי במרכז הדיון את אחד מנוסחי מעה"ד — כתב יד פריס — 716 והצהרתי על כוונה לבחון את מבנהו הספרותי ואת מקורותיו של המדרש , העולים מנוסח זה . נראה כי אחת המסקנות החשובות שעלו מתוך הדיון היא שיש לנהוג בזהירות כשאנו באים לקבוע קביעות כלליות בנוגע למדרש זה , על כל פנים עד שייבדקו כל שאר הנוסחים של החיבור בדיקה דומה . בראשית הדברים הועלתה השאלה מהו היחס בין אופיו הדרשני לבין אופיו הסיפורי של המדרש . לנוכח כל האמור לעיל , נראה כי אכן עדיין יש לראות בו גם 'מדרש' ולא רק ' קובץ סיפורים . ' את הטענה כי יש להרחיב את מעגל הטקסטים הנחשבים למדרש כבר העלו חוקרים שעסקו בדיסציפלינות למיניהן . כך למשל טוען בונפיל ( העוסק בהיסטוריוגרפיה של ימי הביניים , ( כי יש להרחיב את משמעות המונח 'מדרש . ' לאמתו של דבר , ההגבלה היחידה לדעתו שיש להטיל על היקפו של מונח זה הוא שיישמר הקשר המקורי של השורש ד-ר-ש עם התרבות האורלית . כלומר המונח 'מדרש' יחול על כל העברה או קבלה של מסורת תרבותית , הנעשית בתוך מסגרת מסוימת , שבזמן כלשהו התקיימה בה מסורת אורלית ( או מסירה שבעל פה . ( הגדרה רחבה אף יותר מציעים זקוביץ וש...
אל הספר