על הקשר בין פס"ר לבין מעה"ד כבר עמד איש שלום , וכך העיר בסוף פרשה כד של הפסיקתא : כשתשקיף ותסתכל בסגנון אלו הפרשיות של י' הדברות , בלשונם ובסידור עניינם , תמצא שהם נבדלין עד מאד מסגנון וסידור שאר הפסיקתות . ויראה שהיו מדרש מסודר לעצמו , והוא מדרש עשרת הדברות ואחר כך כללוהו בסדר הפסיקתא ... והנה סכום הפרשיות עם פרשת מתן תורה ( שהיא פתיחתא לזה המדרש ) הם ששה . ואולי שהוקבעו לששה שבתות שבין פסח לשבועות ... ונמצא עוד הגדה של שבועות כינוה המדפיסים מדרש עשרת הדברות ונדפסה בביה"מ ח"א למוהר"א יעללינעק ... והוא ילקוט מאוחר מסיפורים והגדות על סדר עשרת הדברות ' . במקום אחר איש שלום אף מעלה את ההשערה כי היו פסיקתות מסודרות נוספות על עשרת הדיברות , שלא הגיעו לידינו . כך משער גם לתר במאמרו 'על המדרשים לעשרת הדברות . ' לתר בדק קטעי גניזה הקשורים במעה"ד וטען כי בקטעים אלה אפשר למצוא עדויות בנוגע למבנהו המקורי של המדרש . 'מבנה מקורי' זה דמה לדעתו באופיו ל'מדרש' — במובן המקובל של מונח זה — יותר מלקובץ סיפורים , שעניינו העיקרי הוא בסיפורים עצמם , ודרשותיו הן רק מסגרת מארגנת .
אל הספר