כדי להבין מה מייחד את מדרש עשרת הדיברות עלינו לעמוד תחילה על אופיו ועל מבנהו של הטקסט . אופיו המיוחד מקורו בחיבור שהוא יוצר בין שני ז'אנרים : המדרש וקובץ הסיפורים . מבנהו מושפע בראש ובראשונה מן הצד ה'דרשני' שלו — זיקתו לפסוקי המקרא המפרטים את עשרת הדיברות . כלומר למבנה הטקסט אין לכאורה קשר ישיר לתוכן הטקסט עצמו , אלא הוא תלוי בטקסט קדום שאליו הוא מתייחס . אמירה זו יכולה כמובן להיות נכונה בנוגע לכל מדרש , אולם ברור שאין תלות זו מכתיבה את המבנה אלא ברובד ראשוני בלבד . זיקה לעשרת הדיברות נוכל לראות גם במדרשים רבים אחרים , כגון סדר אליהו , פסיקתא רבתי , מכילתא דרשב"י ועוד . ואולם אף לא אחת מן הזיקות הללו אינה דומה למדרשנו ( אם כי יש בין המדרשים קווי דמיון כלשהם , ונעמוד עליהם בהמשך הדברים . ( הטקסט המקראי לא השפיע רק על המבנה של הטקסט המדרשי , אלא גם על היבטים אחרים שלו . במאמר על מקומם של עשרת הדיברות במסורת ישראל עומד ויינפלד על כמה תכונות המייחדות קובץ צווים זה מקובצי צווים אחרים 1 בשילוב בין שני הז'אנרים הללו וב'יחסי הכוחות' ביניהם אדון בהמשך הדברים . במקרא . בין השאר , הוא מציין כי רו...
אל הספר