4. לשונות עמי עבר־הירדן : מואבית, עמונית ואדומית

לשונם של המואבים ידועה ממצבת מישע , משבר של מצבה אחרת שאולי אף היא משל מישע ומחותמות מואביים . המקור העיקרי הוא כתובת מישע , ואילו שבר הכתובת הנוסף המזכיר את שם אביו של מישע — כמשית , כתובת מוסיף רק מלה חדשה אחת לאוצר המלים המואבי : מבער , מישע שפירושה כנראה מזבח . רוב החוקרים סוברים , שלשונה של כתובת מישע היא הלשון המואבית , שהיא היתה שווה ללשון המדוברת של המואבים , ולא נבדלה ממנה יותר משנבדלו בתקופה ההיא לשונות הכתב מלשונות הדיבור של עמים אחרים . מואבית זו קרובה ביותר לעברית המקראית . נלדקה ראה בכך ראיה לדברי המקרא על קרבת הגזע שבין מואב לישראל . אבל דיסו , ובאחרונה סגרט , הסיקו מקרבת הלשון מסקנה אחרת , היינו , שהכתובת נתחברה בעברית ועל ידי איש מישראל , ולשונם של המואבים אחרת היתה , קרובה יותר לערבית . מואבית אץ לבטל דעה זו מטעמים כלליים , שהרי מצינו במזרח הקדום שבני ארץ אחת משתמשים בכתובת בלשון לא להם . גם אין להכריע בשאלה זו על פי מקורות אחרים , כגון שמות פרטיים ושמות מקומות , שכן השמות המואביים מעטים במקרא ובכתבי היתדות , ואין ללמוד מהם הרבה . אבל לשונה של הכתובת מעידה על עצמה , ש...  אל הספר
מוסד ביאליק