אחת הביקורות הקשות שהושמעה כנגד התנועה של קירקגור מהאקסיסטנציה אל הדת , מתרכזת בטענה שזו תנועה של הימלטות . טוען , יחד עם קירקגור עצמו , שהאקסיסטנציה , או ליתר דיוק , חוויית הניכור , פותחת בפניו את האופק הדתי , ואילו מבקריו טוענים שאין הדת אלא המסתור שאליו נמלט קירקגור מפני קיומו או מפני העולם . לווית קובע נחרצות : 'הנצרות שלו ןשל קירקגור ] היתה בריחה 4 ראה גרליק , 1965 עמ' 71 — 58 קלמקה , 1976 ; עמ' ; 73-68 קאופמן , 1980 עמ' . 183 פאטון אף מרחיק לכת ורואה בדתיות של קירקגור ביטוי לנוירוטיות ( פאטון , 1955 עמ' . ( 120 , 75 5 פאטון שם , שם . הדיון בסוגיה זו כאן הוא ראשוני בלבד . הצגת הבעיה בצורה מפורטת מופיעה בחלק שני , פרק א , בפרט סעיף . 1 מייאוש . ' קאמי מדבר על 'נחמה על טבעית' שהדת מעניקה ( קאמי , 1978 עמ' . ( 147 בהתייחסו להוגים כקירקגור , קאפקא או שסטוב הוא קובע : ' הם מחבקים את האלוהים הבולע אותם . וכך נכנסת התקווה על ידי הענווה ... אם דרכם של חיים אלה מוליכה אל האלוהים , יש אפוא מוצא' ( שם , עמ' . ( 145-144 גם דופרה , סבור שהדת היא בריחתו של קירקגור מהממשות 'אלא שחשיבה מעמיקה יות...
אל הספר