לו היינו עוצרים בשלב זה של הניתוח , היינו יכולים לסכם ולומר שהפילוסופיה של קירקגור , לאור , 1 A 75 היא התמודדות עם קיומו הקונקרטי ותו לא , שהרי לכאורה , לפנינו עמדה פילוסופית שדבר אין לה עם הדת . אולם קירקגור מנסח את דבריו באופן שונה , שכן הוא אומר : 12 מריטיאן אפיין אקסיסטנציאליזם זה במונח 'אקסיסטנציאליזם אקסיסטנציאלי' העומד במנוגד ל'אקסיסטנציאליזם אקדמי , ' נוסח היידגר למשל , שאיננו פרשנות אישית לקיום אלא ניתוח אונטולוגי של הקיום האנושי ככזה . ראה מריטיאן , 1948 עמ' , 212-210 וראה גם טיליך , 1944 עמ' ; 55 טיליך , 1967 כרך , 2 עמ' . 25 13 בספר מניירותיו של אחד שעדיין חי ... טוען קירקגור כי באופן עקרוני , יש שתי השקפות עולם אפשריות : הנצרות או הסטואיציזם ( עבודות , כרך , 13 עמ' 68 וראה גם טיליך 1967 שם . ( ' הדבר המכריע הוא להבין את ייעודי , לראות מה באמת האל רוצה שאעשה . ' כלומר , ההתמודדות עם קיומו הקונקרטי היא כאחת , גם ניסיון לפענח את הדרישה הדתית של האל . המונח 'ייעוד' , Bestemmelse — אף הוא טעון משמעות דתית ההולכת ומתנסחת בצורה מפורשת בהמשך המשפט . הנוסחה המצרפת את ההתמודדות עם ה...
אל הספר