יהא אשר יהא משפט ההיסטוריונים בעתיד על המאה העשרים לספירה , בדבר אחד אין ספק : מלחמת העולם השנייה היתה המשך ישיר והגיוני של מלחמת העולם הראשונה . דבר דומה — ולעולם אין ' ההיסטוריה' חוזרת על עצמה בדיוק — קרה כיוון במאה החמישית לפני הספירה . התופעה המרכזית בתקופה זו בין השנים 431-478 היא ה'ארכי , ' האימפריה של אתונה , שכמותה לא נראתה בהלאס קודם לכן . אימפריות עלו ושקעו במזרח , ובראשן עמד תמיד מלך ששלט בעזרת הצבא , הכוהנים , מושלי המחוזות , שמוצאם היה מהאצולה , ופקידיו ; כל היתר היו נתינים שנקראו בפי היוונים 'עבדים' . גאוות היוונים היתה על כך שהם אינם נתונים לשלטון אדם אלא לשלטון החוקים , ולכן הם ורק הם 'חופשיים . ' למותר לציין , שהיה זה אידיאל שלא הוגשם , ולמעשה התקיימו בכל פוליס מעמדות , שכבות וקבוצות שונות של בעלי אינטרסים מנוגדים , וכתוצאה מכך נשתנו גם החוקים מדי פעם . עם זאת ניסו יוונים רבים לדבוק באידיאל ; ובפוליס בעלת משטר חוקתי , בוודאי בפוליס דמוקרטית , לא יכול היה לקרות מקרה כמו זה ו אינטאפרנס היה אחד מששת הפרסים שעזרו לדריווש לתפוס את השלטון . לשישה היתה הזכות להופיע לפני המלך ...
אל הספר