הערות ל'אגדת שלושה וארבעה'

אגדת שלושה וארבעה [ תר"ץ ] מאת דן מירון פתיחה היצירה המוזנחת כשמגיע קורא מעיין להכרה ב'אגדת שלושה וארבעה' כבאחת מיצירותיו העי קריות של ביאליק , שיש בה משום מיצוי אמנותי-פיוטי עליון של עיקר המתחים ההווייתיים המפרנסים את שירתו , ושל מיטב המוטיבים הציוריים המפכים בה — עומד הוא בהכרח בפני תמיהה : הכיצד אירע הדבר , שחטיבת מרכז מפוארת כגון זו באוצרו הפיוטי של המנותח והנחקר כמשוררים העבריים הוזנחה כמעט באופן מוחלט . מספרות הביקורת הענקית , שהוקדשה ליצירתו הפיוטית של כי אליק , לא נפרסה ליאגדת שלושה וארבעה' מנה ראויה לשמה . פ . לחובר , המונו גראף העיקרי של ביאליק , לא הגיע , אמנם , בספרו הגדול על חיי המשורר ועל יצירתו לתיאור שלכ מאוחר זה כחיי המשורר , שבו יצר את האגדה , אבל גם בשני הפרקים הגדולים , שהקדיש לביאליק בכרך הרביעי של ספרו על תולדות הספרות העברית החדשה לא הזכירה אלא במשפט חטוף אחד , 1 שגם הוא כלול בפרק הביוגראפי ולא בפרק הניתוח וההערכה . יעקב םיכמן כלל , אמנם , בספרו על שירת כיאליק פרק קצר המוקדש ל'אגדת שלושה וארבעה , ' ובו מובלעות בשטף ההרצאה ההתרשמותית גם כמה הבחנות קולעות באשר ל...  אל הספר