גילוי וכיסוי בלשון נתרע '' ז ! מאת נתן רוטנשטרייך א : המסה כשאנו באים לעיין בדברי ביאליק שב'גילוי וכיסוי בלשון' ולבארם , עלינו להבחין בין היסוד הווידויי שבדבריו הסובב על תפקיד הלשון והשירה ובין היסוד העיוני ממש , העולה פעם בפעם , כשהוא משולב ביסוד הראשון . חלק ראשון ' המלים ... בימי גבורתן' ... 'והמלים ההן ירדו מגדולתן ; ' המלה בראשוניותה הקרויה ; 'מלה בגבורתה' היא ביטוי אישי להלך הרוח ולתחושת העולם של המדבר . היא תמציתה של תורה ושל תפיסה , וסימן ההיכר שלה היא אופיה האי נדיבידואלי מתוך שתוכנה שלם והוא מתת ממציאה או משמיעה . אך גורלה של הלשון הוא לצאת מרשות היחיד ורשות הזיקה האינטימית בינה לבין הדובר לרשות הרכים וליעשות בחינת מטבע עובר לסוחר . נמצא שהלשון נתונה מעיקרה בתהליך של ירידה , או אפילו של התנוונות , המסיט אותה מן הספירה של ההתעוררות והביטוי לספירה של שימוש כאמצעי תחבורה בין אדם לזולתו . נראה שביאליק יצא מתוך הנחה כי לשון בראשיתית היא לשון של היחיד , והוא זיהה את הלשון המשנית עם לשון הציבור . בעצם חוזר כאן ביאליק לאחד המוטיבים היסודיים של שירתו , אלא שמוטיב זה בא על גיבושו בשטח...
אל הספר