מאת גרשון שקד בשנת 1913 הדפיס בן ציון אייזנשטאדט ( נולד בקלצק , רוסיה , ; 1883 נפטר בניו יורק , ( 195 1 מאמר בכתב העת 'האשכול , ' כרך , 'ז בשם 'גיבורי השירה העברית החדשה . ' המאמר דן בשאלה נכבדה מאוד — מי מן המשוררים של הדור ראוי לקאנוניזציה . ואלה דבריו של אייזנשטאדט : 'אמת מרה וגלויה היא , שגם בעלי הכישרון שבשירתנו החדשה , כטשרניחובסקי , שניאור וכהן , הניחו חיי עולמים , חיי אין סוף שלנו ויתעסקו בחיי רגעים ושעות , או לכל היותר , בחיי זמנים מוגבלים ומסומנים . לא פנו אל צורתנו התמידית הטבועה וחקיקה ב"לוחנו הנצחי" וישעו אל פנים אחרות מלאכותיות , הבטלות ועוברות לזמנים' ( שם , עמ' . ( 132 ומעניין לעניין באותו עניין נאמר שם על חיים נחמן ביאליק : 'הנבואה העברית ודאית היא , ברורה ומוחלטת , חיובית והכרחית ולא ספקנית והתולדה העממית השופטת לא תנחילהו , משום שזה לבד משורר אמיתי , ומה גם שלא תנחילהו כבוד הראשונים של כבירי משוררינו , שאיננו במחיצתם כלל , והרחוק מהם בדרך אמונה בריאה , שעל יסודותיה בנויה השירה העממית בגולה' ( שם , עמ' . ( 133-132 בסיכום דבריו מציג אותו מבקר 'משורר אמת' השקול כנגד כל...
אל הספר