אורית קמיר פתח דבר הציונות אינה תנועה לשחרור האישה ; אך מדוע אינה פמיניסטית ? האם היא אנטי פמיניסטית ? האם היא יכולה להיות פרו פמיניסטית ? באילו מובנים ? מדוע ? האם אפשר להתמודד עם אופייה זה ואולי אף לשנותו ? אם כן , כיצד אפשר לעשות זאת ? שאלות אלה , שדומה שהן בסיסיות ביותר למתעניינות ולמתעניינים בלאומיות ובמגדר בישראל , אינן מוצגות ואינן נענות בדרך כלל באופן ישיר ומפורש . במאמר זה אני מבקשת להציג אותן ולהתחבט בהן . כוונת המאמר אינה לחדש חידושים תוכניים ; גם אני וגם כותבות וכותבים אחרים כבר הצגנו את העובדות ואת ניתוחיהן בהקשרים רבים ובאופנים מגוונים . מטרת המאמר היא למסגר את הדברים בשאלה : מדוע לא הייתה הציונות פמיניסטית מלכתחילה , וכיצד עליה להתחדש כדי שתוכל להיות פמיניסטית ? נקודת מבט זו מאפשרת לחדד את הבנת העבר הישראלי , ולהתמודד עם שאלות הנוגעות בעיצוב ההווה והעתיד : איזה מטען היסטורי מונע מן הציונות להיות פמיניסטית ? האם יכולה הציונות להיות יותר פרו פמיניסטית וכיצד ? איזה סוג של ציונות יכול להיות פרו פמיניסטי , ועם איזה סוג של פמיניזם יכולה הציונות לחיות בשלום ? במאמר זה אטען כי ...
אל הספר