שמרנות פורצת דרך לדמותן של מנהיגות ציוניות־דתיות בתקופת היישוב

לילך רוזנברג פרידמן באוקטובר 1932 פנה הרב מאיר ברלין , מראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל , ללאה קוק , מי שעמדה בראש ' הסתדרות נשי מזרחי' בתל אביב , וקרא לכינוס אספה דחופה . בתשובה אמרה לאה קוק , פעילת ציבור זה שנים : ' בתור בעלת בית [ ... ] כינוס אסיפת נשים בצהרים אינו אפשרי בשום אופן . ' גם לאה זליגר , מייסדת ' הסתדרות נשי מזרחי' בירושלים , טענה בערב פסח שנת תרפ"ה ) 1925 ( כי מאחר ' שהנשים טרודות בהכנות לצורך חג הפסח , ' הן לא תוכלנה להיפגש עם מרכז המזרחי העולמי . מנהיגות ציוניות דתיות אלה , שבמקרה זה דחו את עשייתן הציבורית מפני עשייה לביתן , יצרו הבחנה גם בין עולם המנהיגות הגברית – המסורה לעבודתה בכל עת ומתנהלת בספרה הציבורית ובין עולמן שלהן – עולם המנהיגות הדתיות , שהוא עולם מורכב ורב פנים שמתנהל בשתי זירות במקביל – הפרטית והציבורית . במאמר זה אבחן את מאפייניהן הביוגרפיים והמנהיגותיים של שלוש מנהיגות ציוניות דתיות שעמדו בראש הסתדרויות נשי מזרחי : לאה זליגר , מי שייסדה את הסתדרות נשי מזרחי בירושלים בשנת ; 1919 לאה קוק , מי שייסדה את הסתדרות נשי מזרחי בתל אביב בשנת ; 1928 וד"ר אסתר רבין ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב