מאבקן של נשות קיבוץ עין חרוד על השתתפותן בשמירה

מאיר חזן מבוא מראשית ימיו היה עין חרוד אחד היישובים הבולטים והדומיננטיים בהתיישבות העובדת . שלל מאווייה , תקוותיה , מתחיה ומשבריה האידאולוגיים , הפוליטיים , החברתיים , התרבותיים , הכלכליים והארגוניים של ההתיישבות העובדת התנקזו אל נקודת יישוב זו בעמק יזרעאל , הלהיטו את חייה ופרנסו מחלוקות אין ספור בתנועת העבודה מתחילת שנות העשרים עד לשנות החמישים של המאה העשרים . מה שהיה מושהה , מוסווה וכמוס במקומות אחרים , התנהל בקיבוץ עין חרוד ברוב עם ובסערה – חונקת , נפתלת , מטלטלת ומפרה . לאורך כמה עשורים , בעימותים שהתחוללו בו , השכיל עין חרוד לקלוע אל מוקדי המיית הלב של גורמים הרי חשיבות בעיצוב התהליך המהפכני הציוני בארץ ישראל ולשקף אותם במיטבם ובמרעם כאחד . ההתיישבות היהודית בעין חרוד החלה בימי העלייה השלישית . ב 22 בספטמבר › 92 › התיישבה ליד מעיין חרוד קבוצה מחברי גדוד העבודה , ובהמשך הקימה את המשק עין חרוד–תל יוסף על פי תכנית ' הקבוצה הגדולה' שהגה שלמה לבקוביץ ) לביא . ) בעקבות פילוג שהתרחש בגדוד העבודה ביוני , › 923 הפכה עין חרוד נקודת יישוב עצמאית והחל להתהוות הארגון הארצי ' קיבוץ עין חרוד' ...  אל הספר