כתביו של קארדוזו , שהרבה מהם וכן כמה מאיגרותיו נשארו בידינו , מצטיינים מצד אחד בהפלגה של יסודות דמיוניים הקשורים בדעותיו על קירבת הקץ ועל תפקידו האישי במאורעות אלה , ומצד שני בהפלגה של יסודות שכלתניים בבניין דעותיו העיקריות על סוד האלוהות ופירושו החדש . מא מציו המחשבתיים של קארדוזו בביסוס תורותיו העיוניות מגלים כושר מחשבה לא מועט , ומפליאים את הקורא בהיגיון ובבהירות בהרצאת הדברים . לעומת זה מרובים הם גידולי הפרא של הדמיון הדתי בכל הנוגע לחייו האמוציונאליים ולתביעותיו המשיחיות והמשיחיות "למחצה . העקביות שאתה מוצא בדעותיו העיוניות , עם כל שינויי הנוסח וגם שינויי ההתפתחות שבהן , אין אתה מוצאה בתחום השני , שסתירות פנימיות מתגלות ובולטות בו בתקופות שונות של חייו . עדויות שהעיד על עצמו בתקופה אחת אינן יוצאות ללמד על עמדתו בתקופה אחרת , אף על פי שהוא שונה וחוזר על הכרזות כאילו לא נשתנו דעותיו או תביעותיו כלל - המקור המתפרסם כאן הם י"ז הפרקים הראשונים של דרוש 'זה אלי ואנוהו , ' שלפי ציון שנות הגלות במקום אחד נתחבר בשנת תמ"ד או תמ"ה . המחבר אומר שמזמן החורבן עברו 1616 שנים ( דף ג , ב , ( מספר...
אל הספר