גילנות בראי הערכה ומדידה: ממצאי סקר מקדים

שרון שיוביץ עזרא ליאת איילון ג'ני ברודסקי מבוא מאז טבע רוברט בטלר את המושג גילנות ( ageism ) בסוף שנות השישים של המאה הקודמת חלו התפתחויות תיאורטיות ומחקריות בלימוד ובמחקר של הנושא , המזינות זו את זו . בצד ההתפתחויות התיאורטיות , שהרחיבו והעמיקו את ההבנה של המושג ושל התופעה , נעשו ניסיונות לכמת ולמדוד אמפירית את ביטוייהם . גילנות מתוארת כתהליך שיטתי ומתמשך שבבסיסו סטריאוטיפים ואפליה נגד פרטים משום שהם זקנים . ( Butler 1995 ) אחת ההתפתחויות בהבנת המושג הציעה נקודת מבט מאוזנת של גילנות , המבחינה בין גילנות שלילית לגילנות חיובית . ( Angus and Reeve 2006 ) גילנות שלילית כוללת סטריאוטיפים שליליים נגד זקנים , דוגמת האמונה שרוב הזקנים סניליים , וכן התנהגות מפלה , דוגמת מדיניות של פרישה כפריה . גילנות חיובית , לעומת זאת , כוללת סטריאוטיפים שלפיהם רוב הזקנים אדיבים , חכמים ושמחים , וכן התנהגויות שמפלות אותם לטובה , למשל במתן הנחות בתחבורה הציבורית . יש טוענים שלשני סוגי האפליה יש השלכות מזיקות , בעיקר משום שהם נשענים על הבחנה גילית גרידא . ( Palmore 1999 ) כאמור , מלבד ההעמקה התיאורטית ביקשו חו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד