מבט אינטר פסיכי-ואיטרה-פסיכי על הסיפור האישי-ארגוני: הסיפור כמגשר בין הפרט )המודל הפסיכואנליטיטופוגרפי של פרויד( לבין הארגון )מודל הקרחון לתרבות ארגונית של שיין( במרחב הפוטנציאלי )הוא מרחב הביניים בתאוריית תופעת המעבר של וינקוט‭,)‬ מחבר בין העולם הפנימי לעלום החיצוני, בין פנטזיה למציאות, בין בלתי מודע למודע. הסיפור טעון הן בזהות העובד הן בזהות הארגון, והחיצים מסמנים את ההשפעה ההדדית והחוזרת )של תהליכי הזדהות, העברה והעברה נגדית( בין הפרט לבין הסיפור ולבין הארגון ושל השלכה בין הפרט לארגון דרך הסי