השער האחרון של הספר עניינו בספרות - מוסד תרבותי בעל תשיבות עצומה לפרשנות המציאות בכלל ולבנייתה בחוויה ההיסטורית הרוסית והיהודית הסובייטית בפרט . מבחינה זו השער החותם את הספר משוחח עם הפרק ההיסטורי הפותח אותו . ספרות היא פרקטיקה תרבותית שבה התרגום הוא גם ממשי , טקסטואלי לשוני , וגם מטפורי תרבותי . הכוח והתוצר של התרגום בולטים ביתר שאת כשמדובר בספרות בהגירה , ספרות של מהגרים או הגירה של סופרים . המאמרים שבפרק זה נדרשים לשלושת הממדים גם יחד על ידי קריאת יצירותיהם של משורר ושתי סופרות כותבי רוסית במונחים של סגנונות ומטפורות ספרותיות וחוויותיהם כמהגרים . דוגמה מאלפת לתרגום של דימוי הכיבוש מהספרות הרוסית להקשר הישראלי אנחנו פוגשים בניתוח שמציעה נינה סגל רודניק לשירתו של מיכאל גנדלב . ניתוחה הספרותי חושף את הדרך שבה יצר גנדלב עמדה ושפה שירית מיוחדות במינן המשקפות את מצבו כמשורר יהודי ישראלי היוצר בשפה הרוסית . בשירתו של גנדלב האנטיתזה המקראית " ירושלים-בבל" ההופכת להנגדה "ישראל-רוסיה" משמשת לתיאור המרחב והזמן ההיסטורי . כך , מסבירה סגל רודניק , חיבר גנדלב בין החלום היהודי ובין החלום הרוסי . ...
אל הספר