זה רק חצאית?! החזרה בתשובה של נערות רוסיות מהגרות באולפנא

תמר רפופורט ילנה קפלן נייטרמן הגיעה ילדה קטנה מארץ אחרת , והנה אנשים טובים נותנים לך אוכל ושתייה , מלבישים אותך , מלמדים אותך ... ומה אני , כפוית תודה ? לא אלמד ? וילדה בת 16 סופגת את כל זה ונעשית דתייה ( חיה . ( את כאילו סגורה שם , את רואה את כל זה ולומדת שלוש שנים ברציפות וחושבת שזה באמת ככה . את לא רואה דברים אחרים , את חושבת שמה שאת רואה לא יכול להיות לא נכון . את יושבת כל יום ומסביבך רק חצאיות כל היום . וישר את חושבת שכל העולם ככה חי וצוחקת ] ( ענת . ( באמצע שנות התשעים , באחד המטוסים הרבים שנחתו בישראל ועל סיפונם עולים מברית המועצות לשעבר , "שבה הביתה" לישראל נערה "רוסייה" צעירה , יוליה שמה . ליוליה ולחברותיה שהוגדרו "זכאיות עלייה" והגיעו לישראל לבדן במסגרת תוכנית נעל"ה היה ברור מראש שהיישר משדה התעופה הן יעברו ללמוד באולפנא * תודה מקרב לב ליוליה לרנר , יוני גארב , גליה פלוטקין ולידיה גינזבורג על ההערות והתוכנות מאירות העיניים , ולעמרי גרינברג על העזרה הרבה בהשלמת המאמר . תודה מיוחדת למהגרות הרוסיות על פתיחותן ועל נכונותן לשתף אותנו במסע הגירתן ולימודיהן באולפנא . . 1 עם כניסתן ל...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד