מודלים , סמלים ומשאבים תרבותיים ממקור רוסי סובייטי באים בארץ לידי ביטוי בצורה חדשה , הקשורה בקשר הדוק למפגש שלהם עם שיחים ומודלים מקומיים ישראליים ויהודיים ולדרך שבה הם נשזרים בסוגיות חברתיות תרבותיות שבמרכז האתוס הישראלי . בהשתלבותם זו במציאות הישראלית עוסקים המאמרים בשער השלישי של הספר . המפגש של שיח האינטליגנציה עם השיח האוריינטליסטי ישראלי מצד אחד ועם היררכיה בין ותיקים לעולים חדשים ובין צברים לעולים מצד שני מודגם בניתוח שמנתחת אולגה גרשנזון את השיח על ובתוך תיאטרון גשר . גרשנזון מציעה לזהות בשיח זה מפגש של שתי מערכות שיח קולוניאליות - הישראלית והרוסית - ששתיהן מיושמות על הבמה של תיאטרון גשר ובביקורת על יצירותיו . בניתוח שלה אנחנו נפגשים עם השיח על המזרח המפגר , חסר התרבות , ועל הצורך לחנכו ולקדמו - שיח מוכר מאוד במרחב הישראלי התרבותי - שכאן אנחנו מוצאים אותו בשית של ביקורת התיאטרון גם בקשר לתיאטרון גשר . ואולם שיח דומה מאפיין בו בזמן גם את עמדת המהגרים דווקא . הדיון סביב השאלה מי צריך ללמוד ממי הישראלי מהרוסי , החדש מהוותיק , המזרחי מהמערבי וכוי - הופך לוויכוח סימבולי חסר פתרון , ...
אל הספר