רבקה פלדחי חורף 2002 לא זימן לכאורה עת טובה לפתיחתו הרשמית של פרויקט מחקר חדש במכון ון ליר בירושלים . הימים היו ימים של בעתה , ימים שבהם סולק הדיבור מן השיח בין ה"אני" ל"אחר" בעיר הזו . מעשים קיצוניים , ממשיים וסמליים , החליפו כל סוג אחר של תקשורת : בניית החומה שכונתה "גדר" ופרמה עוד קצוות של עולמות חיים מזה , ופצצות אנושיות בדמותם של מתאבדים שהפכו את גופם לכלי של הרס ומחאה מזה . דומה היה שהדיבור ניתק , ואין עוד מקום שאפשר להשמיע ממנו אפילו זעקה . ובכל זאת , באותם ימים ממש התכנסה קבוצה של חוקרים - קבוצה בין תחומית , בין דורית ואף בין תרבותית - לדיון וכתיבה על אודות "רוסים בישראל . " דחיפות הנושא היתה ברורה לכול . ואולם בשעה שהשיח הציבורי התמקד במחיקה אקטיבית של השיח עם האחר הפלסטיני בתואנה ש"אין פרטנר , " לא היה ברור אם יש נכונות של החברה הישראלית לפתוח את עצמה לדיאלוג רציני על הפרדוקסים והעימותים בתוכה . בפתח דבר זה לאסופת המאמרים אתאר בקצרה אה סיפורה של קבוצת החוקרים שהתכנסה במכון ון ליר בירושלים והתמידה בעבודתה במשך שלוש שנים . לא במקרה בחרתי לעשות זאת אגב הדגשה של הוויכוחים הסוערים...
אל הספר