שלמה נאה המילה איגרת , ובארמית אגרא , איגרתא , מופיעה בספרות הקדומה בשתי הוראות . לצד ההוראה המקובלת היום - מכתב שתכליתו מסירת מידע , השלוח מאדם לחברו " ) איגרת שלומים" בלשון המפרשים ) או מרשות לחברתה - רווח בה השימוש בהוראת מסמך רשמי , או צו מטעם הרשות , שתכליתו אינה אינפורמטיבית גרדא , אלא הוא נועד לתת תוקף משפטי לעובדות או לגזרות הנזכרות בו ' . כך בספרי 3 2 המקרא המאוחרים , וגם בספרות התלמודית שבה עניינו של מאמר זה . ההוראה 4 השנייה נפוצה בספרות חז"ל לא פחות מן הראשונה , ואף על פי כן פרשני התלמוד נוטים לפעמים לקרוא הופעות בלתי מפורשות של המילה בהוראת איגרת שלוחה * אני מודה למוריי ולחבריי פרופ' יעקב זוסמן , פרופ' חנה נותן , פרופ' יונתן פרייס ופרופ' דוד רוזנטל , שסייעוני בהפניה ובעצה טובה . מהדורות ספרות חז"ל בהפניות השכיחות במאמר זה ( פרטיהם של חיבורים המצוינים פעם אחת בלבד מובאים במקומם : ( תוספתא - מהדורת ליברמן , ניו יורק תשט"ו-תשמ"ח ; ספרא - לפי החלוקה המוצעת אצל ש' נאה , "מבנהו וחלוקתו של מדרש תורת כוהנים [ ב : [ פרשות , פרקים , הלכות , " תרביץ סט ( תש"ס , ( עמ' , 104-99 ומהדורת...
אל הספר