אברהם גולדברג הפרק השישי בספרו המונומנטלי של הרי"ן אפשטיין "מבוא לנוסח המשנה ' " מוקדש לדיון ב"הגהות בבבלי ובירושלמי . " החלק הראשון של הפרק ( עמ' ( 508-441 חוקר את ה"הגהות" שבירושלמי , והחלק השני ( עמ' ( 595-509 את ה"הגהות" שבבבלי . אבל בזמן שהחלק על "הגהות" שבבבלי כולל דיונים על כמה וכמה לשונות של "הגהה , " הדיון על "הגהות" בירושלמי אינו אלא על "טרמין" אחד , כיני מתניתא , שהוא קיצור של כן היא מתניתא ( הנמצא גם בצורתו השלמה . ( ביטוי זה מיוחד לירושלמי ואינו נמצא אלא במקום אחד בבבלי , נזיר טו ע"א , שלשונו בין כך ובין כך משונה משאר הבבלי : כן מתניתא , כציון למשנה בניגוד לאמורא רב . הרי"ן אפשטיין מחלק את סקירתו על כיני מתניתא לשניים : ( 1 ) הגהות ונראות בהגהות ( עמ' 441 ואילך ( 2 ) ;( פירושים גלויים שפתיחתם כיני מתניתא ( עמ' 486 ואילך . ( במחקרנו כאן נצמצם את הדיון לחלק הראשון - הגהות ונראות בהגהות . ואף שנושא חלק זה של הפרק הוא "הגהות , " הדיונים אצלו נועדו בעיקר לקבוע לגבי כל עניין של אזכור , האם כיני מתניתא מציין הגהה ממש או רק פירוש , שהרי ברור להרי"ן אפשטיין שכיני מתניתא משמש בשני ת...
אל הספר