הרישות הפועליות הסתמיות במשנה ובתוספתא

משה אזר . 1 פתיחה חלק גדול מההלכות המופיעות במשנה ובתוספתא מנוסח במבנה תחבירי של רישה + סיפה . הרישה מביעה את הנידון או את המקרה ההיפותטי , והסיפה את הדין החל על הנידון או על המקרה . רישה כזאת עשויה להיות מורכבת למדי ובעלת 1 פנים רבות מבחינת המימוש התחבירי שלה . מאמר זה מתמקד ברישות הפותחות באחד הביטויים הסינונימיים שעיקרם "העושה ) " , " אם ) עשה , " "מי שעשה . " רישות אלה יכונו להלן "רישות פועליות סתמיות . " רישה כזאת היא בצורת פסוקית פועלית ( כולל פסוקית זיקה עצמאית או מועצמת , ( המציינת : . 1 היפותטיות , בניגוד לתיאור דברים שקרו בעבר או יקרו בעתיד ; . 2 סתמיות ( אימפרסונליות ) של הנושא התחבירי - כלומר הנושא של הפועל הפעיל 2 או הסביל חייב להיות אדם כלשהו , בלתי מוגדר ; . 3 אל זמניות של הפסוקית הפועלית - כלומר צורות העבר ההווה והעתיד של הפועל אינן מורות על זמנים ראליים , הנקבעים מנקודת ראותו של הדובר , אלא 3 בדומה לתארים ולשמות הן אדישות למושג הזמן . נוסף לתנאים אלה הפועל שבפסוקית חייב להישאר פועל גם בבואו בצורת  אל הספר