העברית החדשה והעברית לדורותיה (העברית אינה שפה קריאולית)

אשר לאופר רוב חוקרי הלשון העברית סבורים כי העברית בת זמננו היא המשכה של העברית הקדומה . אמנם אפשר לגלות בעברית לדורותיה רבדים שונים , סגנונות שונים , ופה ושם אף קווי דמיון לשפות אחרות , אך רוב החוקרים מסכימים על אחדותה ההיסטורית של הלשון העברית למן תקופת המקרא ועד ימינו אלה ' . דעה חריגה העלה וקסלר . ( 1990 ) הוא סבר כי מחיי השפה העברית בשלהי המאה ה 19 התיימרו להחיות את הלשון השמית העתיקה , ומסקנתו בעניין העברית החדשה תמוהה ביותר : לדעתו העברית החדשה היא תולדה של היידיש , שלדעתו 2 מוצאה סלבי , (! ?) ולכן סבר וקסלר שמהבחינה הגנטית יש לראות בעברית החדשה לשון סלבית ולא שמית . דעה מוזרה , לא מאוששת , לא בלשנית ולא מדעית זאת אין בה ממש , ואנו פטורים מלהתנצח אתה שכן היא הופרכה לחלוטין על ידי גולדנברג 3 ( תשנ"ו , בנספח ב למאמרו . ( במאמר זה אני מבקש לדחות השערה אחרת על התהוות העברית החדשה שהועלתה בהרחבה במאמרו של פרופ' שלמה יזרעאל "לתהליכי התהוותה של 4 העברית המדוברת בישראל . " יזרעאל מצהיר שמטרת מאמרו היא "להראות כי ניתן להשוות את התהוות העברית כשפה מדוברת למקרים אחרים של יצירת לשונות חדשות...  אל הספר