שושנה ארבלי היא ד”ר למקרא ולתרבויות המזרח הקדום, ולימדה בעיקר במכללה האקדמית, הגליל המערבי. בעבודת הדוקטורט שלה ובעבודות נוספות, עמדה הכותבת על מעמדה של אם המלך, היא ה”גבירה”, מעמד אשר נתבסס בישראל עם כינון המלוכה, ושימש דרך קבע בממלכת יהודה. על ידי ההשוואה למצויּ בתרבויות הסובבות את עם ישראל נתחזקה יותר התפיסה אודות מעלתה המיוחדת של אם המלך, ונתבררה מהותו של “מוסד” זה.
שמורמת נזכרת בכתובות האשוריות ככלתו של שַלמְַנאְֶסֶר ה־ג’, אשתו של שַמְשִי־אַדַד ה־ה’, ואמו של אַדַד־ניִרַרַי ה־ג’. אלה מלכו באשור בין 858 לפנה”ס ל־ 287 לפנה”ס. בתקופה זו נכְּרָה ידה של אשור בממלכות ישראל ויהודה. הכותבת שוקלת האפשרות ששמורמת מלכה בפועל, או היתה עוצרת משך חמש שנים, עת היה בנה עולּ ימים. נראה שהיתה בעלת השפעה רבה, אך לא מלכה יחד עם בנה או לצִדו.ֹ
דמותה של שמורמת בולטת באגדות ובספורים של ההיסטוריונים היווניים, בתארם את המלכה סמירמיס. אף חז”ל הכירוה בין ארבע נשים אשר נטלו ממשלה בעולם. עמים שונים ראו בה אישה גדולה, מולכת וכובשת העולה וצומחת מתוך תרבותם.
אל הספר