מחקר זה הוא מחקר סוציולוגי המתבונן בתרבות בני הנוער בקיבוץ היום, דרך המנסרה הסוציו-לינגוויסטית.
השאלה הנשאלת היא, מה ניתן ללמוד על מערכת הערכים והגבולות התרבותיים של בני הנוער בקיבוץ מתוך ניתוח מרכיבים שונים של תרבות השיח שלהם והשוואתו לשפת בני גילם בעיר.
ההנחה הבסיסית של מדע הסוציו-ליגוויסטיקה היא, שהשפה, בעיקר זו המדוברת (PAROL), מהווה מראה תרבותית, אשר דרכה משתקפים לעתים כמה מהנימים העדינים של מערכת הערכים החברתית, המייחדים תרבות או תקופה היסטורית.
אופיה הדינמי של שפת הדיבור, ובעיקר של ביטויי הסלנג, מקנה לסוציו-לינגוויסטיקה ערך מחקרי מיוחד, כחיישן העוקב אחר זרמי השינוי בחברה. המלים והביטויים החדשים "העולים לאוויר" הם בדרך כלל, מעין סנוניות תרבותיות המבשרות את תהליך השינוי ואת כיוונו.
התעניינותנו בשפת בני הנוער בקיבוץ איננה נובעת רק מתוך הסקרנות להבין את תרבות הנעורים בקיבוץ היום כשלעצמה, אלא בעיקר, מתוך הרצון להבין את הדינמיקה הערכית, המתחוללת בתנועה הקיבוצית בכללותה.
אל הספר