"בדרכה של הפילוסופיה העתיקה ביותר והטהורה ביותר, אנו מבססים את דברינו על שני עקרונות מרכזיים. חכמי העת העתיקה אמרו: התאפק והתנזר. אנחנו אומרים: התחפש והַַסתר, או גם: דע את עצמך ודע את אחרים – וזה, אם אינני טועה, היינו הך לחלוטין. נתחיל בבחינת השני שבעקרונות האלה; לאחר מכן, כשנגיע לדון בפעולות האנושיות השונות, נחזור אל העיקרון הראשון בחלק השני של המסה הזאת – שאני מבהיר כי לא תהיה בנויה לפי תוכנית בנויה מראש, כדי כך אמת הדבר שהמקרה בלבד הוא המנחֶה את פעולות בני האדם."[הקדמת הקרדינל מזרן]
"הפוליטיקאי המושלם שמזרן משרטט את דיוקנו מפתיע במורכבותו הקודרת, בפיכחון הציני העולה ממנו ובאי־הגינותו. אפשר לקרוא את הטקסט הזה כמין אנתולוגיה של 'אמרות מוסר' שלא באו מעֵטו של מזרן. הסופר וההוגה האיטלקי אומברטו אֶקוֹ מציע, למשל, במבוא שכתב לספר, לקרוא אותו כסאטירה שכתב מורליסט, שבכסוּת של מתן עצות לשליט מסיר ממנו את זרי הדפנה וחושף את ערוותו בפני הציבור. ובכן, כלום כתב מזרן עצמו את מקבַּץ העצות הזה או שמא מדובר בכתב פלסתר המדבר כביכול מגרונו – רק כדי לחשוף את אישיותו האפלה?" [מתוך המבוא מאת נדין קופרטי-צור]
אל הספר