מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל : חגי

מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל : חגי

מחבר: רימון כשר ואליהו עסיס
שנת ההוצאה: 2022
מילות מפתח: פרשנות המקרא; היסטוריוגרפיה מקראית; נוסח המקרא; תנ"ך. חגי; מקרא; פרשנות; תנ"ך - פרשנות; תנ"ך פרשנות; פרשנות תנ"ך; פרשנות התנ"ך; פרשנות תנך; פרשנות ת.נ.ך; פרד"ס; פשט; דרש; רמז; סוד; הסטוריוגרפיה מקראית; תנ"ך - היסטוריוגרפיה; תנ"ך - הסטוריוגרפיה; תנ"ך - נוסח; ת. נ. ך.; חגי; חגי (ספר); ת.נ.ך.
חגי פעל זמן קצר ביותר, כארבעה חודשים בלבד, בשנת שתיים לדריוש הראשון (שנת 520/521 לפני הספירה). בארבעה חודשים אלה הצליח חגי לעודד את שבי ציון, ששבו ליהודה ולירושלים, לגשת לבניין המקדש. הקשיים שעמדו בפניהם היו רבים, הם סבלו מבצורת והמחסור ועדיין לא הצליחו להתבסס בארץ החרבה. גם משהתחילו השבים בבניינו של בית המקדש נדרש חגי לחזק את רוח העם ומנהיגיו, זרובבל הפחה ויהושע הכוהן הגדול, נוכח הממדים הצנועים של הבניין, בהבטחה "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים. אל הספר
נושא/נושאים: , נביאים
תוכן הספר:
עם עובד

עמודים:
א  ב  ג  ד  ו  ח  י  יא  יב  2