האם ייתכן בגרמניה של היום – שמונה עשורים לאחר עליית היטלר לשלטון – ימין לאומני-פופוליסטי שאינו בעל זיקה רעיונית לנאציונל-סוציאליזם? תופעת הימין החדש, שהתחזקה בשנים האחרונות ברחבי המערב, לא פסחה על גרמניה החווה מאז איחודה מחדש ב-1990 תהליך של חידוש הפטריוטיות והרגשות הלאומיים המקביל להתגברות מעורבותה המדינית והצבאית של גרמניה מחוץ לגבולותיה. התמרכזותה של מפלגת ״איחוד השמרנים״ תחת הנהגתה של אנגלה מרקל ב-16 שנות כהונתה כקנצלרית גרמה להופעתה של מפלגה ימנית חדשה, ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אשר במהלך העשור החולף טרפה את הקלפים בזירה הפוליטית הגרמנית, בעיקר בשטחי גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר. בשל שיוכה על ידי יריביה לימין הקיצוני הוחרמה המפלגה גם על ידי ישראל הרשמית ומוסדות הקהילה היהודית בגרמניה. אבל האלימות האנטישמית מצדן של קהילות מוסלמיות וערביות בגרמניה גרמה ליהודים ולישראלים כאחד לערער על גישת החרם כלפי מפלגה זו שתרמה בעמדותיה הפרו-ישראליות לחשיפת צביעות עמדתו של הממסד הגרמני ביחס לישראל ולמאבק באנטישמיות.
ספרו החדש של אלדד בק, אלטרנטיבה – ימין חדש לגרמניה?, משרטט את פניה של התופעה המרתקת ביותר בפוליטיקה הגרמנית מאז האיחוד מחדש, בשעה שמאבקים פנימיים בין גישות רעיוניות שונות מציבים את הימין החדש בגרמניה בפני מבחן קיומי. גם אם החייאת השמרנות בגרמניה עם תום עידן מרקל תביא לצמצום השפעתה של מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אזי השפעת הרעיונות שהביאו ללידתה עשויים להיות ארוכי טווח.
אל הספר