ספר זה הוא קודם כל פירוש רציף על מסכתות עירובין ופסחים בתלמוד הבבלי, כרך אחד מתוך סדרת פירושים של דוד הלבני – מהחוקרים הבולטים של התלמוד. בניגוד לפירושים מסורתיים רבים אשר פירשו את התלמוד שורה אחר שורה או שהעמיקו בנקודה זו או אחרת, פירוש זה מתמקד ב"סוגיה" – יחידת הדיון הבסיסית בתלמוד הבבלי. הלבני בוחן את קשייה של הסוגיה, בעקבות המפרשים הקלאסיים של התלמוד ועמל לתרצם על ידי שחזור מהלך ההתהוות של הסוגיה. חידושו הגדול של הפירוש הוא בתשומת הלב לרכיבים האנונימיים של התלמוד ובהבחנה בינם ובין ההיגדים הנאמרים על ידי חכמים ששמם נזכר במפורש. הלבני פיתח תיאוריה מקיפה לגבי ההתהוות ההיסטורית של השכבה האנונימית בידי חכמים שאותם הוא כינה "סתמאים" ועם השנים שכלל ועדכן את התיאוריה.
אל הספר