ספר זה דן במספר שאלות נוקבות המנסרות בעולם הביקורת: האם עלינו לגשת אל יצירות ספרות מן העבר מנקודת ראותנו המודרנית או במושגי הפואטיקה בת זמנן?
האם אנחנו יכולים לדון בתהליכים פסיכולוגיים של משוררים וקוראי שירה בני זמנים רחוקים?
האם עלינו להסביר תופעות פרוסודיות מסוימות ב``אילוצי המערכת הקוגניטיבית``, או ב``השפעה צרפתית או איטלקית``?
כאשר קונוונציות דומות מופיעות במקומות ובזמנים שונים, האם עלינו להניח שהן נדדו ממקום למקום, או שניתן להמציא אותן יותר מפעם אחת? איך נולדות הקונוונציות, לפני שהן מתחילות לנדוד?
מה מקורן של העדפות שיטתיות שאין להן זכר בפואטיקה המוצהרת של המשוררים, או אפילו מנוגדות לה? המחבר מחדד את הניגודים בין הגישה הקוגניטיבית לגישה ההיסטורית; אך בעת ובעונה אחת הוא מחפש דרכים לגשר ביניהן.
אל הספר