קראו בכותר - מבט מל"מ : כתב עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין - גיליון 57
80
מודיעין וספר מלאכת nut !; 60 מודיעץ G מחשבת - : « מבס מבפנים עורסם : עמוס גלבוע ואפרים לפיד , הוצא לאור על ידי המל״מ באמצעות הוצאת משכל 287 , 2008 עמודים שמעון אביבי בשנת ה 60 למדינת ישראל יזם המרכז למורשת המודיעין ( מל״ם ) הוצאת ספר על 60 שנות מודיעין ישראלי . שני קציני מודיעין בכירים לשעבר , תא״ל עמוס גלבוע ותא״ל אפרים לפיד , שכוחם רב בדברי רוח ובדברי חומר כאחד , נטלו על עצמם את המשימה להוציא את הספר הזה מן הכוח אל הפועל בסיועה המבורך של יוךי ארליך . ספרים רבים נכתבו על קהילת המודיעין הישראלית , אך רובם ככולם הם פרי עטם של חוקרים או של עיתונאים . גם אנשי מודיעין כתבו ספרים בנושאי מודיעין , אך אלה עסקו בעיקר בתחום ממוקד של העשייה המודיעינית ולא טיפלו במגוון הנושאים שבהם פעילה הקהילה . ספר זה הוא הספר הראשון שבו כותבים אנשי מודיעין ישראלים בעצמם על ארגוניהם ועל תחומי פעילותם . הספר משרטט תמונה מדויקת של המודיעין הישראלי , אך כמובן אינו משקף את םלוא היקף פעולתו . זאת משום אילוצי ביטחון מידע והכורח להימנע מהוצאת ספר עב כרס או כרכים אחדים . בספר שישה שערים , שבהם מרוכזים מאמרי הכותבים , ונספחים אחדים שבהם מובא בקיצור נמרץ מידע חשוב על קהילת המודיעין בנושאים שונים . השער הראשון - אתגרים וחזון בשער הראשון מציגים ראשי קהילת המודיעין הנוכחיים את האתגרים הצפויים לארגונם ולקהילת המודיעין בשנים הקרובות ואת מאפייניו של המענה הדרוש להם . בשער זה מפורטות גם המשימות העיקריות של קהילת המודיעין ולצדן עץ מבנה הקהילה . בעץ זה מופיע המרכז למחקר מדיני ( ממ״ד ) של משרד החוץ כאחד מגופי הקהילה . אם כך הדבר , אזי נשאלת השאלה מדוע גוף זה אינו מהווה חלק מהמרכז למורשת המודיעין ומדוע אין בספר ולו מאמר אחד על הממ״ד . השער השני - כיצד הוקמו ? השער השני סוקר כיצד הוקמו גופי קהילת המודיעין . אמץ וחיל המודיעין , המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירות הביטחון הכללי . המאמרים נכתבו ( בהתאמה ) על ידי יוךי ארליך , הח ' מ ואיתן גלזר . השער השלישי - אירועים מכוננים בשער השלישי מתגים אירועים מכוננים של קהילת המודיעין . על פרשת ״עסק הביש״ מ 1954 כותב שלמה נקדימון , שהוא המחבר היחיד בספר שאינו יוצא קהילת המודיעין . יגאל שפי עוסק ב״פרשת רותם״ מ . 1960 על מערך האיסוף לקראת מלחמת ששת הימים כותב אפרים לפיד . עמוס גלבוע מציג מאמר על הדומה והשונה במכלול המודיעיני במלחמת ששת הימים לעומת מלחמת יום הכיפורים . אורי בר מנתח במאמרו את הערכות אמץ בין 1967 ל . 1973 גדי זהר , שהיה ראש ענף טרור ופלסטינים במחלקת המחקר של אמץ בזמן מבצע אנג 1 בה , כותב על המודיעין למבצע . שני מאמרים הדנים בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק חותמים את השער השלישי . אבי יערי סוקר את הסוגיות המודיעיניות ברמה האסטרטגית ואת יחסי הגומלין בין המודיעין והדרג המדיני בשאלה האם לתקוף את הכור או לא , ואילו שמאי גולן עוסק בסוגיות שבהן טיפל מודיעין חיל האוויר לקראת מבצע תקיפת הכור השער השלישי כולל מאמרים על אירועים מכוננים הקשורים בעיקר לאמץ ול״מוסד . ״ אין בו מאמרים הקשורים לשב״כ . נראה שמן הראוי היה שהשער יכלול גם מאמרים על אירועים מכוננים הקשורים לארגון זה , כגון פרשת ״קו ״ 300 ורצח ראש הממשלה יצחק רבין דל . השער הרביעי - זירות ההתמודדות טובי החוקרים , כולם יוצאי קהילת המודיעין , כתבו מחקרים מאלפים על זירות התמודדות שונות של המודיעין ב 60 שנות המדינה . המודיעין בזירה הלבנונית נסקר במאמרו של עמוס גלבוע . הזירה הפלסטינית לשלושה מאמרים העוסקים באתגרי המודיעין בה , פרי עטיהם של אפרים לביא , של שלום הררי ושל גדי זהר . בועז גנור בוחן את הדילמות ואת האתגרים של המודיעין בלחימה בטרור . על איראן והגרעין כאתגר מודיעיני כותב אפרים קם . ראובן ארליך מייחד את מאמרו להתמודדות המודיעין בזירה התודעתית עם גורמי הטרור . מאמרו של דימה אדמסקי עוסק בהתמודדות המודיעין עם המעורבות הצבאית הסובייטית במזרח התיכון . צבי מגן ויעקב קדמי חותמים את השער הזה במאמר שבו
הם סוקרים את הקמת ארגון ״נתיב״ ואת פעילותו לטיפוח הקשרים עם היהודים בברית המועצות ובמדינות מזרח אירופה ולהעלאתם ארצה . נראה ששער זה אינו מאוזן בבחירת זירות ההתמודדות שבהן הוא דנ . במהלך 60 שנות המדינה היו למודיעין זירות התמודדות חשובות שלא באו לידי ביטוי בשער הזה כגון מצרים , סוריה , ירדן , עיראק , העלאת יהודים מארצות מצוקה , מרדפים אחרי פושעים נאצים ועוד . מן הראוי היה להקדיש מאמרים גם לזירות האלה . השער החמישי - תחומי המודיעין וסוגיו חנן גפן , לשעבר מפקד יחידה . 8200 סוקר את השינויים שחלו ביחידה במשך השנים תוך מתן דגש מיוחד לחשיבות ביטחון מקורות הסיגינט . שלמה תירוש , לשעבר מפקד היחידה הטכנולוגית של אמץ , סוקר את המאפיינים הייחודיים של הטכנולוגיה בשירות המודיעין ובמיוחד את תרומתה למערך האיסוף להתרעה . על היומינט בשירות המודיעין כותבים שמוליק גורן , לשעבר מפקד יחידת היומינט באמצ וב״מוסד ; ואבנר ברנע , שעסק בתחום זה בשב״כ . ברק בךצור עוסק במודיעין המסכל , שאחד מעיסוקיו המרכזיים הוא הלחימה בפעילות ריגול וחתרנות נגד המדינה . דני אשר סוקר את השנים הראשונות של המודיעין הקרבי את התרחבותו עם הגידול במספרן של עוצבות צה״ל , את פסגת הצלחתו במלחמת ששת הימים ואת הלקח שהפיק ממלחמת יום הכיפורים . איתי ברון מתאר במאמרו את תרומתו של המודיעין האווירי להצלחת צה״ל במלחמת ששת הימים , את כישלונו במלחמת יום הכיפורים , את תהליך הפקת הלקחים ממלחמה זו ואת יישומם בצורה מוצלחת במלחמת שלום הגליל . אריה אורן ושלמה גואטה סוקרים במאמרם את המודיעין הימי בצה״ל , שפיתח יכולת איסוף עצמאית בתחום הסיגינט והגיע להישגים בתחום המאבק בטרור הימי . השער החמישי נחתם במאמרו של חיים סרברו על המיפוי בשירות המודיעין . אומנם קצרה היריעה בספר זה מלהכיל את כל תחומי המודיעין וסוגיו , אך מורגש חסרונם של מאמרים בשלושה נושאים חשובים : המודיעין הגלוי מודיעין החוזי ומודיעין השטח . השער השישי - סוגיות בעשייה ובחשיבה המודיעינית שער זה נפתח במאמרו של אפרים הלוי על ״המודיעין והקברניט . ״ בין השאר מעלה הכותב את השאלה את מי משרת המודיעין . האם רק את הממשלה או שהוא צריך לתת גם שירות לציבור ? זו אחת הסוגיות שלא באו על פתרונן . דודו צור מפרט את דרישות היסוד מן המודיעין בתחום הצבאי ואת המרכיבים שעליהם יש לבסס את תהליך המודיעין כדי לעמוד באתגרים אלה . שמואל אבן כותב על יחידת הבקרה באמצ שנועדה לצמצם את הסבירות לכשל הערכתי בנושאים בעלי משמעות אסטרטגית למדינת ישראל . שלמה גזית משתף את הקורא בסוגיות החשיבה הקבוצתית ומעלה את התלבטויותיו כיצד לגרום לכך שהמתדיינים יציגו את דעתם בחופשיות מוחלטת ובלי לחשוש מלהביע דעות שונות ואף מנוגדות לאלה שישמיעו בכירים מהם , ערן לרמן בוחן את שפת מושגי המודיעין במאה ה 21 ובין השאר מתמודד עם שאלת ההגדרה של העשייה המודיעינית . האם יש להגדירה כאלומה רחבה המקיפה את כל עולם הידע שהקברניט עשוי להזדקק לו , או יש לאפיינה כקרן לייזר חודרנית וממוקדת שמטרתה להשיג למקבלי ההחלטות את המידע שהיריב המודיעיני טורח לעטוף בהגנות חשאיות ? נספחים טבלת תאריכון מודיעיני - עמוס גלבוע השכיל לפרט בנספח זה , בצורה מתומצתת , את הישגי המודיעין ואת כישלונותיו . כל אדם וכל ארגון שש להתבשם בהצלחותיו ובהישגיו , אך הודאה בכישלון אינה נפוצה במחוזותינו . עורכי הספר ראויים לכל שבח על החלטתם לפרסם לא רק את הישגי המודיעין אלא גם את כישלונותיו . נושאים מיוחדים - עמוס גלבוע , אפרים לפיד ויוכי ארליך כתבו בקיצור נמרץ על כמה אירועים שהוזכרו בטבלת התאריכון : כיצד קמה קהילת המודיעין , הבאת מטוס מיג 21 עיראקי לישראל , פרשת ״קו , ״ 300 ועדות בדיקה וחקירה , פרשות ריגול נגד ישראל שנחשפו וחוק השב ״ כ . מונחי יסוד מודיעיניים - לכבוד 60 שנות מודיעין ישראלי ליקט עמוס גלבוע רשימה נבחרת של 60 מושגי יסוד מודיעיניים וערך אותם לפי סדר האי . מילון מונחים של ״ המוסד״ מופיע באתר האינטרנט שלו . מילון מושגים של השב״כ מופיע בפורטל הטרור באתר שב״כ באינטרנט . מילונים אלה עשויים להיות ראש פינה ל״מילון מונחי מודיעין״ שיכלול את המונחים של כל מרכיבי הקהילה . מן הראוי לרכז ולהוציא לאור מילון כזה . ראשי קהילת המודיעין לדורותיהם - בנספח זה מביא עמוס גלבוע בקיצור נמרץ את תולדותיהם של כל ראשי אמץ , ״המוסד״ והשב״כ לפי סדר כהונתם בתפקיד . רשימת ראשי תיבות וקיצורים - ברשימה זו לוקטו ראשי התיבות והקיצורים של מונחים הרווחים בקהילת המודיעין ואשר הקורא ייתקל בהם בעת קריאת המאמרים בספר זה . על המחברים - בסוף הספר מופיעה רשימת מחברי המאמרים וכמה פרטים על כל אחד מהם . העורכים עשו מלאכה נאמנה , חשובה וראויה לכל שבח על שנתנו ביטוי לנושאים רבים שבתחום אחריותה של קהילת המודיעין ועל החלטתם להטיל את מלאכת הכתיבה על יוצאי קהילת המודיעין . בכך ייחודו הבולט של הספה שהוא הראשון מסוגו במדינת ישראל . מלאכת מחשבת״ חייב למצוא את מקומו בכל ספרייה המכבדת את עצמה ועל מדף הספרים של כל איש מודיעין וכל המתעניין בתחום זה .
אנא המתן/י... הספר בטעינה