קראו בכותר - החברה הישראלית בתקופת המלוכה: מבט ארכאולוגי
ז
פתח דבר לזכר סבי יוסף צבי ולרשטיינר אוהב הארץ והספר בעיני מרבית הארכאולוגים בעולם נחשב חקר החברה הקדומה לנושא המחקר המרכזי של הארכאולוגיה . נושאים כמו ארגון פוליטי , ריבוד חברתי , ארגון קהילתי ומבנה משפחתי מהווים שאלות מרכזיות במחקר הארכאולוגי בעולם , וחוקרים מתעניינים במחקרים בתחומים אלו גם אם אין הם קשורים למקרי המבחן בהם הם מתמחים . אולם שאלות מחקר אלו רחוקות מהנושאים שמרבית הארכאולוגים בישראל עוסקים בהם . בארכאולוגיה של ארץ ושל רוב האזורים השכנים התפתח המחקר הארכאולוגי כ'מדע עזר' לחקר המקורות הכתובים : חוקרי הארכאולוגיה הראשונים בארץ עשו זאת בדרך כלל משום שרצו לאייר ולהבין את המקורות הכתובים , ובעיקר את התנ״ך ; לפיכך התמקדה הארכאולוגיה של ארץ בשאלות של היסטוריה פוליטית ומדינית . יתרה מזו , גם כאשר פסק המחקר הארכאולוגי לנסות ל״הוכיח״ את אמתות הטקסטים ועבר לגישה ביקורתית יותר המשיכו השאלות שעמדו על סדר היום של המחקר לנבוע מן הטקסטים . כך למשל מתנהלים בעשור האחרון ויכוחים ערים אודות תולדותיה או עצם קיומה של הממלכה המאוחדת ; עצם שאלת המחקר נובעת מן המקורות הכתובים ולא מן הממצא הארכאולוגי , ללא הבדל בין עמדות החוקרים לגביה . בשל כך הלך הפער בין הארכאולוגיה של אדץ-ישדאל ל'ארכאולוגיות' אחרות והעמיק , וארכאולוגים העובדים בארץ ( להוציא ארכאולוגים של התקופה הפרה ) אף ממעטים לפרסם בכתבי עת ארכאולוגיים כלליים . ראוי להדגיש כי ארץ , שנעשו בה מאות חפירות יזומות , אלפי חפירות הצלה וסקרים יסודיים בהיקף חסר תקדים , היא מן הסתם האזור שנחקר , מבחינה ארכאולוגית , באופן p ! m בהרבה מאזורים אחרים בעולם . לפיכך עשויה הארכאולוגיה של ארץ לתרום תרומה רבה ביותר לשאלות הטורדות את מנוחתם של ארכאולוגים באזורים אחרים , שכן במקרים רבים מתבססים המחקרים השונים על בסיס נתונים דל מזה המצוי בידינו כיום . עם זאת , המידע הנרחב המצוי בידינו
לא נוצל כמעט לסיוע לשאלות בעלות זיקה אנתרופולוגית , וזוהי החמצה ניכרת . לשון אחר : בסיס הנתונים הארכאולוגי בישראל , שהוא אולי העשיר ביותר בעולם , אינו מנוצל לדיון בשאלות המעניינות את מרבית הארכאולוגים בעולם , וזהו מצב פרדוקסלי . הספר שלפנינו מהווה ניסיון חריג במקצת להשתמש במידע הארכאולוגי העשיר שבידינו כיום כדי ללמוד על מבנה החברה בארץ בתקופת המלוכה , היא תקופת הברזל ב . אמנם חקר החברה הישראלית בתקופה האמורה , שחלקים ניכרים במקרא עוסקים בה , משכה חוקרים רבים , אך רובם חוקרי מקרא והיסטוריונים ; הם התבססו בעיקר על התנ״ך לשחזור פניה של החברה הישראלית , ובממצאים הארכאולוגיים הם השתמשו כדי להאיר , לכל היותר , את המסקנות העולות מן הטקסטים המקראיים . לאחר מאה ויותר שנות מחקר ארכאולוגי של הארץ , ניתן לומר כי גישה זו מיצתה את עצמה f קשה מאוד לחדש מתוך חקר המקורות הכתובים עצמם , ונראה כי למחקר המתבסס על הממצא הארכאולוגי יש פוטנציאל חדשני רב יותר , ולכן מחקר זה שונה ממרבית קודמיו . בספר זה , שלא כמקובל , שימשו בדרך כלל הממצאים הארכאולוגיים מסגרת לדיונים — ואילו המקורות הכתובים לרוב רק סייעו להשלמה ולהארה . עלי להדגיש כי אינני טוען שלימוד המקורות הכתובים חסר ערך , שהרי מחקר העוסק בתקופה היסטורית ומתעלם מן המקורות הכתובים אינו מחקר של ממש ; אולם ראוי להפוך את התהליך האינטלקטואלי שאנו עוסקים בו : להתחיל את המחקר בשאלות אלו תוך התבססות על המידע הארכאולוגי , ולשלב בדיון ( באופן ביקורתי כמובן ) את הממצאים הכתובים . רובם של הדיונים בספר הנוכחי כתובים ברוח זו , העשויה אף להאיר את המקורות באור חדש . אני מקווה כי כיוון המחקר המוצג כאן יתרום להבנת החברה הישראלית , ישנה באופן משמעותי רבות מן התפיסות הקודמות אודות היבטים שונים של חברה זו שהתבססו על המקורות הכתובים , ואף יעלה לדיון נושאים חדשים שלא היו זוכים כלל לדיון ללא שימת הדגש על הממצא הארכאולוגי . ארץ היא כאמור אחד האזורים שנחקרו יותר מכל אזור אחר , ותקופת הברזל ב בה היא אחת התקופות שנחפרו ונלמדו יותר מן התקופות האחרות . ידיעותינו על תקופה זו הן כה רבות עד כי לא ניתן לעסוק בספר אחד בכל סוגי הממצאים של התקופה . במרבית פרקי הספר הושם אפוא דגש על הממצא הארכיטקטוני ברמת השונות ( תכנון עירוני , מבנים ציבוריים ומבנים פרטיים , ( בעוד שהממצא הקטן לסוגיו זכה רק לדיונים חלקיים , הן משום שאין הוא מסייע בפתרון חלק מן השאלות המרכזיות הנדונות בעבודה זו והן בשל קוצר היריעה . לפיכך הספר שלפנינו רק פותח את הדיון בחקר החברה הישראלית ואינו מסיים אותו , ראוי לפיכך להעיר כי חלק מהדיונים המופיעים בספר זה הינם חלקיים ולא ממצים , והם נועדו להמחשה ולהסבר בלבד .