קראו בכותר - זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי - כרך שני : תנועות לאומיות וחברתיות; החברה הדתית מול החילון והמודרנה; העברית ולשונות היהודים
112
   אישים  בעקבות הקונגרס הציוני של , 1897 וב1900– אכן הצליח , הלכה  למעשה , ליישב קבוצה קטנה של כורים יהודיים באי .  ובאותה מידה , אך מן הצד האחר , גם סתימת הגולל על  פעילויותיה של יט״א לא סימנה את קצו של הרעיון  הטריטוריאלי בעולם היהודי . עשור לאחר התפרקותו של  הארגון , בקיץ , 1935 התכנסו בלונדון נציגים של כמה ארגונים  – ובתוכם חברי יט״א לשעבר או תומכים של ארגונים  טריטוריאליסטיים אחרים – וייסדו את ה״פריילנד ליגע , ״  ( ליגת הארץ החופשית . ( מושפעים במידה מסוימת מההחלטה  הסובייטית להקים ״אזור יהודי אוטונומי״ בבירוביג'אן , ואף  יותר מכך ממצבם המחמיר והולך של יהודי אירופה בעקבות  השפל הכלכלי העולמי ועליית הנאציזם בגרמניה , קראו חברי  הליגה החדשה בתוכניתם ל״ריכוז התיישבותפ יהודית  בטריטוריה לא מאוכלסת או כמעט לא מאוכלסת , ״ במטרה  לקדם את ״ההתפתחות החברתית–הכלכלית  והלאומיתהתרבותית של העם היהודי . ״ בעקבות ניסיונות לאתר טריטוריה  שכזו במקומות כגון אוסטרליה וסורינאם , התפוגגה גם  ה״פריילנד ליגע״ במידה רבה עקב הקמתה של מדינת ישראל  ב1948– וקליטת שארית הפליטה בה ובארצות אחרות במהלך  ראשית שנות ה . 50– עם זאת המשיכה הליגה עד שנות ה70–  להחזיק משרד בניו יורק , ושם הוציאה לאור פרסומים אחדים .  הטריטוריאליזם מיקם עצמו בתוך הקשת הרחבה של  התנועות היהודיות במאות ה19– וה20– אשר שמו להן למטרה  לחולל מהפכה בחיי היהודים וביהודים עצמם בתוך יצירת בסיס  חדש לזהות ולקיום היהודיים בעולם המודרני . הקמתה של  מדינת ישראל היתה , במובן מסוים , בבחינת הצלחה לרעיון  הטריטוריאלי בצורתו הבסיסית ביותר , והתרבות היהודית שבה  ממשיכה להגדיר את עצמה מחדש במציאות החדשה עדיין  של טריטוריה ריבונית . דווקא כישלונם של כל הניסיונות  הטריטוריאליסטיים האחרים להשיג תוצאה מעשית כלשהי הוא  אולי , באופן אירוני , הסימן הבולט ביותר של הנסיבות  ההיסטוריות שמהן שאב הרעיון הטריטוריאליסטי את הכוח  המניע ואת כוח המשיכה העזים שהיו לו בשעתו .  לקריאה נוספת :  אליהו בנימיני , מדינות ליהודים , תל–אביב , . 1990  מיכאל היימן , מחלוקת אוגנדה , תל–אביב , . 1970  Joseph H . Udelson , Dreamer of the Ghetto – the Life  York , 1964 .  Maurice Wohlgelertner , Israel Zangwill – a Study , New  1982 .  David Vital , Zionism : the Formative Years , Oxford ,  Cambridge , 1981 .  Nationalism , and the Russian Jews , 1862-1917 ,  Jonathan Frankel , Prophecy and Politics – Socialism ,  1990 .  and Works of Israel Zangwill , Tuscaloosa , Alabama ,  אוטו באואר דוד רכטר  אוטו באואר ( 1938-1881 ) תיאורטיקן ופוליטיקאי סוציאליסטי  מן החשובים באוסטריה ההאבסבורגית , היה הוגה–דעות רב  השפעה באוסטרו–מארקסיזם , אסכולת מחשבה סוציאליסטית  שהקדישה תשומת–לב רבה ליחס שבין מעמדות לאומה , וניסתה  לחשל פשרה בין נציונליזם לאינטרנציונליזם . הוא נולד בווינה  למשפחה בוהמית אמידה של יצרני טקסטיל וסיים לימודי  דוקטורט במשפטים . במהלך מלחמת העולם הראשונה נפל  בשבי הרוסי , וישב בו כמעט שלוש שנים . בשנים 1919-1918  שימש זמן קצר כשר החוץ הראשון של הרפובליקה האוסטרית  שבין שתי המלחמות , ובמסגרת תפקידו תמך בעוז באנשל 0 ס  ( מיזוג ) עם הרפבוליקה הדמוקרטית החדשה של גרמניה .  לבאואר נודעה עוצמה רבה במפלגה הסוציאל–דמוקרטית  באוסטריה , שדגלה ב״דרך ביניים״ בין בולשביזם לצורות  מתונות יותר של סוציאליזם . לאחר כישלונה של התקוממות  הפועלים בפברואר , 1934 נמלט לברן 3 בצ'כוסלובקיה , ומת  בפריז ביולי . 1938  באואר היה סופר פורה . עם כתביו נמנים ספרים עבי–כרס  בנושאים תיאורטיים ופוליטיים כבדי–משקל וכן כתבים  עיתונאיים . השאלה הלאומית והסוציאל–דמוקרטיה מ1907– היא יצירתו המפורסמת ביותר אשר עוסקת בסוגיות יהודיות
   במפורש – תרומתו לסוגייה הפוליטית הבוערת בקיסרות  ההאבסבורגית . השאלה עד כמה רצוי או ניתן להגשים הפרדה  ואוטונומיה לאומית ניצבה בלב לבם של החיים הפוליטיים  בקיסרות במשך חלק ניכר מן המחצית השנייה של המאה  ה , 19– ונודע לה תפקיד לא מבוטל הן בשיתוקה הפוליטי החוזר  ונשנה של האימפריה והן בנפילתה הסופית עם תום מלחמת  העולם הראשונה . מבחינת הסוציאל–דמוקרטים , שנמנו עם  הכוחות הפוליטיים החזקים ביותר בחברה האוסטרית , העלתה  סוגייה זו שאלות אידיאולוגיות ומעשיות רבות ונוקבות של  זהות ומחויבות . חרף אמונתם האיתנה כי שיקולי נאמנות  מעמדית עולים בערכם על שיקולי נאמנות לאומית , הם השקיעו  מאמצים רבים בניסיון ליישב בין שתי התביעות היריבות , הן  במישור המעשי והן במישור האידיאולוגי . בספרו משנת , 1907  ולמעשה במרוצת כל חייו , טען באואר כי יהודי מזרח אירופה  הם אומה של פועלים ובורגנות זעירה , אך הדינמיקה הבלתי  נמנעת של התפתחות הקפיטליזם תפרק בהדרגה את מסגרתם  הלאומית ותטמיע אותם בתוך סביבתם , כפי שכבר קרה בעיקרו  באזורים המתקדמים יותר מבחינה כלכלית במערב אירופה .  התעקשותו של באואר לנתח את התופעה ניתוח מעמדי ולייחס  חשיבות עליונה לגורמים כלכליים הובילה אותו לבחון את  תפקידם וגורלם של היהודים מנקודת מבט התבוללותית  בעליל : אומות זכאיות לאוטונומיה , כך טען , אך יהודי מערב  אירופה אינם מהווים אומה , ואילו הענקת אוטונומיה לאומית  ליהודי מזרח אירופה תהא בבחינת נסיגה אידיאולוגית , הנוגדת  את כיוון ההתפתחות ההיסטורית .  בניגוד לרבים מחבריו לתנועה הסוציאליסטית , לא המיר  באואר את דתו , ואף על פי שלא מילא כל תפקיד בחיים  היהודיים המאורגנים בווינה , המשיך להימנות עם הקהילה  היהודית הרשמית . תגובותיו של באואר לאנטישמיות היו  אמביוולנטיות , וכך גם גישתו לשאלה היהודית ולזהות יהודית  בכלל . הוא נותר יהודי כמעט מתוך התרסה כלפי האנטישמיות ,  אך ראה ביהודים – במיוחד במזרח אירופה – יצירי גטו דלי  תרבות . במובן זה היה באואר נציג נאמן של הקבוצה הגדולה  של יהודים מתבוללים שמילאו תפקיד חשוב  בסוציאלדמוקרטיה האוסטרית ; כמעט איש מהם לא חש לגמרי בנוח  עם גילויים פומביים של יהדות או של ייחוד יהודי , אבל כמעט  כולם הוקעו בזמן מן הזמנים אל עמוד הקלון בשל היותם  יהודים .  לקריאה נוספת :  Trotsky , London : Harrap , 1976 .  Robert Wistrich , Revolutionary Jews From Marx to  1982 .  London & Toronto : associated University Presses ,  of Assimilation in Germany and Austria-Hungary ,  Robert Wistrich , Socialism and the Jews : the dilemmas  University Press , 1992 .  After Marx , New York & London : New York  Jack Jacobs , on socialists and ״The JEWISH Question ״  אוטו באואר היה שר החוץ הראשון של הרפובליקה האוסטרית  אחרי מלחמת העולם הראשונה . נחשב לתיאורטיקן סוציאלדמוקרטי חשוב בשאלה הלאומית
   בר בורוכוב מתתיהו מינץ  ילדותו ונעוריו של בר בורוכוב ( 1917-1881 ) עברו עליו  בפולטבה שבאוקראינה במשפחה של חובבי ציון . בנעוריו נספח  לאגודת נוער של חובבי ציון . עם גמר לימודיו עבר לעיר  יקאטרינוסלב והשתלב בעבודה פוליטית סוציאל–דמוקרטית  בלי להרפות מזיקתו לחוגים ציוניים . שם גם עשה ניסיונות  ראשונים בארגון של חוגי נוער ופועלים יהודיים במסגרת של  קבוצות ציוניות–סוציאליסטיות , והמשיך לעשות זאת גם  כשחזר לפולטבה , ב . 1902– על רקע זה נקלע להיתקלויות עם  המשטרה הצארית . ב , 1904– עם התלקח פולמוס אוגנדה ,  הצטרף בורוכוב אל אוסישקין במסע ההסברה של ציוני ציון ,  שהתנגדו לקבלת תוכנית אוגנדה . במסגרת פעילותו זו פרסם  את מסותיו ״לשאלות התיאוריה הציונית ; ״ ״לשאלת ציון  וטריטוריה , ״ שבה הטיף לצורך הקיים , לדעתו , בתנועה של  אידיאליסטים כאלמנט הכרחי בקידום המפעל הציוני ; ואת  ״ המומנטים המעמדיים של השאלה הלאומית , ״ שבה הציג את  האינטרסים המעמדיים כמשניים בחשיבותם לעומת האינטרס  הלאומי הדומיננטי . בורוכוב גם נשלח כציר פולטבה לקונגרס  הציוני השביעי ( אוגוסט , ( 1905 שדחה סופית את תוכנית  אוגנדה , וניסה ללכד בו סיעה פועלית–ציונית נאמנה לקו של  אוסישקין . לאחר מכן שהה בברלין , ופניו ללימודים אקדמיים  ולחקירות עיוניות במסגרת מפעל ההסברה שתכנן אוסישקין  משנבחר לחבר הוועד הפועל הציוני המצומצם .  הפוגרומים האנטי–יהודיים של אוקטובר 1905 והתסיסה  בקרב החוגים של פועלי ציון שנותרו נאמנים לפלשתיניזם  הניעוהו לחזור לרוסיה , למערכה נגד האוטונומיסטים , שראו  בהשגת אוטונומיה ליהודים ברוסיה תנאי מוקדם למאבק על  הקמת מדינה יהודית . בהסתמך על סניף פולטבה של פועלי  ציון ובעזרת כמה פעילים ממקומות אחרים גיבש בורוכוב מוקד  לליכוד מפלגה פועלית–ציונית והניח , בפורים של שנת , 1906  את היסוד למפלגת הפועלים הסוציאל–דמוקרטית היהודית ,  פועלי ציון . השפעת מפלגתו היתה זניחה ביחס למשקלן  הציבורי של הס״ס ( טריטוריאליסטים , ( שתרו אחר טריטוריה  לריכוז יהודים מחוץ לארץ–ישראל , והי״ס , האוטונומיסטים  ( סיימיסטים , ( שחתרו לאוטונומיה כתנאי למאבק על ממלכתיות  יהודית . קשרי איחוד פיתחו ה״פולטבים״ עם ה״פארבאנד״  הפולני של פועלי ציון , שהיה ארגון המוני . ואולם חילוקי  דעות בענייני ארגון ( ה״פארבאנד״ דרש לעצמו אוטונומיה )  ואידיאולוגיה ( ראייתו של בורוכוב את הפלשתיניזם כתהליך  סטיכי , הבא מאליו , לעומת דבקותו של טבנקין בפלשתינה  כעניין עקרוני ) שיבשו את ההידברות שנים רבות . מבחינה  מעשית יצאה תורת פועלי ציון מפולטבה כשבורוכוב משמש  הרוח החיה בביטאונה כרוניקת הפועלים היהודיים . בגיליונותיו  פורסמה ״הפלטפורמה שלנו , ״ שהיתה בגדר הרצאה מפורטת  של המצע הרעיוני של המפלגה אשר נתלבן בעת המושב  התיאורטי של ההנהגה בסימפרופול , במארס . 1906 פרסום  ״ הפלטפורמה״ והדיה הקנו לבורוכוב מוניטין רב ויצרו תשתית  למושג בורוכוביזם .  עם פיזור הדומה ה1– ( הפרלמנט שהוקם אחרי מהפכת  ( 1905 ניתך זעמה של המשטרה על המפלגה ומוסדותיה  בפולטבה . בורוכוב נעצר , ישב בכלא עד תום , 1906 שוחרר  בערבות ונמלט למינסק מחשש לפסק דין מחמיר . ממינסק עקר  לווילנה ונתן ידו לעשייה מפלגתית שם . ב1907– יצא לקראקוב  שבפולין האוסטרית , כדי להשתתף בוועידה הראשונה מן  המניין של המפלגה ( אוגוסט , ( 1907 בקונגרס הציוני השמיני  בהאג ובמושב המייסד של הברית העולמית של מפלגות פועלי  ציון . מחשש ממאסר לא חזר לרוסיה ובאין ברירה הופקד על  משלחת המפלגה בחו״ל ויועד לעבודה תיאורטית–ספרותית .  ואולם המפלגה לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות  בורוכוב בתמונה מבריסל בשנת . 1909 פרסום ״הפלטפורמה שלנו״ הקנה לו מוניטין רב ויצר תשתית למושג ״בורוכוביזם״
אנא המתן/י... הספר בטעינה