קראו בכותר - חינוך להוראת זהות לאומית ודתית : תיאור תוכניות לימודים מהעולם ואתגרים המשותפים להן - דוח מת"ת
13
   13  3 אתגרים בחינוך לזהות לאומית  1 3 הבנייה של זהות לאומית  זהות לאומית מוקנית לתלמידים ולאזרחים בוגרים באמצעים רבים ובהם הדגשה של  הסיפר הלאומי בספרי לימוד ובאמצעי התקשורת . בדוח זה נתמקד בהוראת זהות לאומית  באמצעות הקניית ידע בתוכניות לימודים במערכות חינוך ציבוריות פורמליות . הוראת  הזהות הלאומית באה לידי ביטוי ביעדי התוכניות, בתכנים המפורטים שלהן, בספרי הלימוד  ובאופן העברתם על ידי מורים .  תוכניות הלימודים להקניית זהות לאומית כוללות כמה מאפיינים :  הצגת הלאום באופן חיובי .  תיאור ההשתייכות ללאום כטבעית וכרצויה .  הדגמת ייחודיותה של קבוצת המשתייכים ללאום או לאומה .  סקירת המאפיינים המשותפים ( או כאלו שנחשבים משותפים ) לכל בני האומה או  הלאום .  הצגת מרכזיותם של הלאום או האומה בחיי הפרט .  הדגמת החיבור בין הידע על הלאום לבין חיי היום-יום של התלמידים .  האתגר הוא להציג עמדות אלו באופן שאינו מסלף עובדות ולא מתעלם מיֶדַע ומֵעֲמָדות  אחרים של הלומדים . אתגר נוסף הוא לאפשר לתלמידים למצוא בעצמם את ההיבטים של  הזהות הלאומית שהם מבקשים להפנים לזהותם האישית .  במדינות שהמשטר שלהן ותיק ( למשל המונרכיה החוקתית באנגליה או הרפובליקה  הפדרלית בארצות הברית ) אין צורך להצדיקו . הוא נתפס בדרך כלל כטבעי בעיני האזרחים .  במדינות אלו נוטים להורות את רכיבי הזהות הלאומית כחלק בלתי נפרד מלימודי  אזרחות ( ראו להלן בפרק הבא ) . לא כך הדבר במדינות חדשות יחסית שבהן השתנתה  צורת המשטר, למשל ממונרכיה לדמוקרטיה, וכן במדינות שתופסות עצמן כמבודדות או  כנמצאות בעימות מתמיד ; במדינות אלו המשטר עוסק באופן פעיל יותר בהצדקה עצמית  בעיני האזרחים, ולרוב נמצא בהן תוכניות לימודים ייעודיות לזהות לאומית או תוכניות  המשתמשות בתחומי דעת אחרים, כגון היסטוריה, כדי לקדם תפיסות של זהות לאומית  ( 2008 Korostelina, ) . דוגמאות למדינות כאלו שיוצגו בדוח הן :  דרום אפריקה שבה התחלף משטר האפרטהייד בשנות התשעים .  פולין שזכתה בעצמאות בסוף שנות השמונים .  הונג קונג שעברה משליטה בריטית לשליטה סינית לפני כעשרים שנה .  סינגפור שזכתה בעצמאות בשנות השישים של המאה שעברה ותופסת עצמה  כמבודדת .  בהמשך הפרק יוצגו תוכניות הלימודים במדינות אלו, לצד הרקע לכל תוכנית, מאפייניה וסוגיות העולות מעיון בה .
   14  דרום אפריקה  רקע : דרום אפריקה זכתה בעצמאותה מהשלטון הבריטי בשנת ,1910 ובשנת 1961 הפכה  לרפובליקה . בשנת ,1994 לאחר כמעט חמישים שנות אפרטהייד, שונה המשטר ונערכו בחירות  רב-גזעיות בפעם הראשונה ברפובליקה . כתוצאה מכך נותרה המדינה עם סיפרים סותרים של  הרוב השחור שזכה בשוויון זכויות ושל המיעוט הלבן שנאלץ לוותר על השלטון במדינה .  על מתוויי מדיניות החינוך הוטל להתמודד עם תוכניות הלימודים בהיסטוריה . עד לאותו  זמן הן כללו סיפר שהצדיק את עליונות הלבנים . כעת נוסף להן סיפר השחורים על מאבקם  לשוויון, אולם זה נתפס על ידי הלבנים כנגוע ברומנטיזציה .  מאפיינים : המשטר החדש איחד את מערכת החינוך שהייתה עד אז שסועה ומחולקת  לקבוצות גזע, וביצע רפורמה בתוכנית הלימודים בהיסטוריה . זאת מתוך רצון לשקף  בהוראת ההיסטוריה את עמדת המשטר החדש ומתוך רתימת תחום הדעת לתהליך הפיוס  והאחדות הלאומית שהוביל הנשיא מנדלה . הרפורמות בהוראת היסטוריה עסקו בעיקר  בקידום סיפר היסטורי משותף, שבו עמדות ביחס לאירועים היסטוריים ברפובליקה היו  8  תוכנית הלימודים החדשה נועדה לבנות אמורות להתמזג יחד לפרשנות משותפת ומכילה .  קשרים בין הגזעים בהווה ( 2014 Masooa & Twala, ) .  אתגרים : תוכנית הלימודים שנועדה לקדם זהות לאומית חדשה נחלה כישלון, ונטען שהיא  מציגה את ההיסטוריה של המדינה מנקודת מבטם של המנצחים, דהיינו השחורים . בשנת  2004 דרש ארגון המורים הדמוקרטי בדרום אפריקה לשנות את ספרי ההיסטוריה, והחל  משנת 2011 נקבעה תוכנית לימודים חדשה בהיסטוריה שאופייה אקדמי יותר . התוכנית  החדשה כוללת גישה ביקורתית, הדורשת מהתלמידים לדון בסיפרים השונים ולהשוות  ביניהם, אך ללא צורך במציאת מכנה משותף ביניהם ( 2014 Masooa , & Twala, ) . במילים  אחרות, נזנח הרעיון למצוא גישה מתכללת להיסטוריה שתתרום לבניית זהות לאומית דרך  תחום הדעת, ובמקום זאת הוצגו סיפרים של קבוצות שונות בתוך הלאום .  פולין  רקע : ההיסטוריה של פולין מורכבת מתקופות של עצמאות וריבונות ואחריהן תקופות של  שיעבוד למדינות זרות, וחוזר חלילה . המדינה זכתה לעצמאות חלקית מברית המועצות  בשנת 1989 אך תהליך גיבוש הלאום נמשך גם בימינו וכולל יצירת היסטוריה לאומית  “רשמית” ( 2017 Klar & Bilewicz, ) .  מאפיינים : בשני מחקרים איכותניים רואיינו כשישים מורים להיסטוריה משתי ערים  בפולין . מהמחקרים עולה כי תוכנית הלימודים בהיסטוריה לאומית נתפסת בעיני מורים  ככלי לבינוי אומה . המורים להיסטוריה שהשתתפו במחקרים אף רואים ביצירת זיכרון  לאומי תפקיד מרכזי שלהם, מתוך עמדה שלימוד היסטוריה לאומית צריך לקדם אהבת  מולדת . במחקר עלה כי המורים אינם רואים סתירה בין היסטוריה כתיאור אובייקטיבי  ומדעי לבין סיפר המקדם יצירת זהות לאומית ( Jaskulowski et al . , 2018 ; Jaskulowski  Surmiak , 2017 & ) .  8 לא הייתה כוונה להעניק לסיפר הלבן בעל ההיבטים הגזעניים מעמד זהה לסיפר השחור . במקום זאת, הרפורמות  היו אמורות ללמד את הלבנים להזדהות עם מאבק השחורים לשחרור, וללמד את השחורים על הישגי הלבנים לצד מדיניותם הגזענית .
אנא המתן/י... הספר בטעינה