קראו בכותר - רוח חדשה בארמון התורה :  ספר יובל לכבוד פרופ
7
   פתח דבר  בדבריה המרגשים בטקס הדלקת המשואות בשנת , 2013 שפתח את חגיגות יום  העצמאות ה 65 למדינת ישראל , אמרה פרופ׳ תמר רוס כי היא מדליקה את המשואה  ״לכבוד האומץ לגלות שמרנות מפוכחת בעולם המודרני , המצרפת אחריות כלפי  המורשת היהודית עם קשב למציאות משתנה ולתובנות חדשות ... ״ .  קובץ מאמרים זה ינסה לעקוב אחר האומץ , השמרנות המפוכחת , התובנות המתחדשות  והקשב למציאות המשתנה , ששזורים באופן בלתי ניתן להפרדה בהגותה הענפה של  פרופ׳ רוס .  האומץ - משום שלמרות שבראשית דרכה האקדמית התחנכה תמר רוס על ברכי  הפוזיטיביזם ההיסטורי , היא פנתה למחוזות פילוסופיים חדשים , אשר מחד גיסא אתגרו  את עולמה הדתי ואת טענות האמת שלו , ומאידך גיסא אפשרו לתקף אותן מחדש באופן  מעמיק ושונה ; ומשום שלא חששה להציג את עמדותיה התאולוגיות אל מול התפיסות  הדתיות המקובלות , למרות החשד והאנטגוניזם שעוררו .  אך האומץ לא בא על חשבון השמרנות המפוכחת אל מול עולם אקדמי ליברלי , ובעיקר  אל מול הפמיניזם , שראה בעולם הדתי את מקור הפטריארכיה והאפליה כלפי נשים . לצד  ההזדהות עם רעיון השוויון והכבוד לנשים באשר הן , פיתחה תמר רוס מערכת תאולוגית  מורכבת המאפשרת להכיל רעיונות אלה מבלי לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו  של העולם הדתי . רוס , על פי עדותה , מעולם לא החשיבה את עצמה כפמיניסטית , אך  כתיבתה ובעיקר השפעתה מוכיחות את ההפך . העיסוק האינטלקטואלי , ההגותי והמחקרי  המרכזי שלה הוא בתאולוגיה , ושאלות של פמיניזם ומגדר טופלו על ידיה לכאורה רק  כ״חקר מקרה״ . עם זאת , לא ניתן להמעיט בחשיבות ההשפעה שהייתה לכתיבתה בנושא  של יהדות ופמיניזם , בארץ ומחוצה לה . ייתכן שדווקא הבסיס התאולוגי הוא שגרם חרדה  לא / נשים מסוימים בממסד הדתי , ולאחרים , ובעיקר לנשים רבות - להתרוממות רוח , כי  הנה סוף סוף יש מי שנותנת ביטוי תאולוגי , דתי , עמוק , לתחושות שמלוות אותן זה זמן  רב . מחקריה של תמר נגעו ככל הנראה בעצב חשוף ורגיש של האורתודוקסיה , הן בהקשר הפמיניסטי והן בהקשר התאולוגי הרחב יותר .
   ולבסוף , הקשב למציאות המשתנה - משום שתמיד הקשיבה לאתגרים החדשים אל  מול התפיסות הדתיות ולא ביטלה אותן כלאחר יד , וזאת תוך גיוס התאוריות הפילוסופיות  העכשוויות ביותר , להן מצאה לרוב הד בהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק , כדי לנסות  ולגשר דרכן על הפער בין התובנות הדתיות לתפיסות המדעיות והמוסריות החדשות הרווחות  בחברה .  תמר רוס היא דוגמה ומופת למהפכנות מפליגה בתוך עולם שמרני . מהפכנותה לא  נועדה לערער את הקיים אלא לבחון את גבולותיו , ולאתגר את נורמות היסוד שלו . באופן  פרדוקסלי נועדה המהפכנות לבסס את הקיים על יסודות איתנים יותר . ההתמודדות של  האורתודוקסיה עם המודרנה הגיעה לשיאים חדשים בפועלה של תמר רוס , וזאת מתוך  אישיותה המתאפיינת בצניעות , בענווה , במתינות , ברוך ובמאור פנים . בדומה לרב יוסף  דוב סולובייצ׳יק , שהגדיר עצמו בראש ובראשונה כמורה , אף תמר רוס היא מורת דרך  שהעמידה דורות של תלמידות ותלמידים .  המאמרים בקובץ זה , פרי עטם של מיטב החוקרים , פרושים על פני התחומים שהיוו  את הציר עליו סבב עולמה המחקרי וההגותי של תמר : תורת הרב קוק , תאולוגיה  ופמיניזם דתי .  אנו מבקשים להודות מקרב לב לכל התורמים , אשר לולא עזרתם הנדיבה ספר זה לא  היה רואה אור : מכון הדסה - אוניברסיטת ברנדייס ; מכון שלום הרטמן - ירושלים ; המרכז  ע״ש פניה גוטספלד הלר לחקר האישה ביהדות - אוניברסיטת בר ; משפחת מנדל שפירא ; סוזן ומיכאל הוכשטיין ; משפחת לינדנבאום . יעמדו כולם על הברכה . העורכים העורכים