קראו בכותר - מדיקרט עד יום : פילוסופיה במאות ה-17 וה-18 : כרך ב : לוק, ברקלי
12
2 . 1 לוק ודיקרט – השוואה תחילית הראשון לוק מקדים , i ) א ל , מסה ״ ( 1-8 נוכל איגרת ללמוד אל הקורא מה , לפי . ״ מאיגרת לוק , צריכה זו וכן לעשות מן הפרק הפילוסופיה הראשון של ומה הספר היא 2 על תפקידה של ההתפלספות ועל אופייה ״ ) איגרת אל הקורא , i ; 1-7 , ״ א , ( 1-8 כפי שכבר ציינתי , בהוראת הפילוסופיה של המאות ה-17 -18וה מקובל לחלק את גדולי הפילוסופים לשתי קבוצות או אסכולות – רציונליסטים לעומת אמפיריציסטים . דיקרט נחשב למייסד האסכולה הרציונליסטית , שאליה השתייכו גם שפינוזה ולייבניץ . ואילו לוק נחשב למייסד האסכולה האמפיריציסטית , שאליה השתייכו גם ברקלי ויום . לוק , ברקלי ויום היו בני האיים הבריטיים ( לוק – אנגלי , ברקלי – אירי , ויום – סקוטי , ( ואילו דיקרט ( צרפתי , ( שפינוזה ( הולנדי ) ולייבניץ ( גרמני ) היו בני יבשת אירופה . חלוקה זו לשתי שלשות העניקה לתעלת למאנש משמעות פילוסופית סמלית – כביכול לגיאוגרפיה ולאופי לאומי יש משמעות פילוסופית . ואולם , מתברר שהחלוקה הזאת לשתי קבוצות – רציונליסטים לעומת אמפיריציסטים – היא סכמטית ומלאכותית מדי ומטעה בעניינים רבים . כך , למשל , ההשפעות של דיקרט על לוק ניכרות בעליל , ואין להתעלם מהן . במילים אחרות , צריך להודות שלדיקרט הייתה השפעה רבה הן על הרציונליסטים ( כפי שנוכחנו לדעת מיחידה , 3-4 שעסקה בשפינוזה ) והן על האמפיריציסטים .
שיטת ההתפלספות הנאותה בעיניו . איך רואה לוק את עצמו כאשר הוא מסתכל בראי ? בשלב זה של עיוננו בלוק ניטיב לעשות אם נקרא בו תוך כדי היזכרות בדיקרט ובמה שלמדנו ממנו . כך נוכל לעמוד על ממדיה של השפעת דיקרט על לוק . שאלה לפי ״ האיגרת אל הקורא , ״ במה דומה גישתו של לוק לגישתו של דיקרט אל הפילוסופיה ובמה היא שונה ממנה ? דיון אתווה תחילה בקצרה את קווי הדמיות והשוני , ואחר כך אפרט מעט ואבהיר עניינים הנראים לי חשובים . ( א ) העקרונות המשותפים לדיקרט וללוק ( 1 ) ההכרה האנושית עומדת במרכז הדיון הפילוסופי ; ( 2 ) תפקיד הפילוסופיה לסייע בביסוס מדעי הטבע המתפתחים ; ( 3 ) הן דיקרט הן לוק מביעים חשדנות מרובה כלפי הפילוסופיה המסורתית ; ( 4 ) דיקרט ולוק , שניהם מתפלספים במסגרת דתית , ולוק , כמו דיקרט , מוכן לדבר על ״ נר אלוהים בקרבנו , ״ ולהסיק מסקנות אחדות מן העובדה שאלוהים ברא אותנו ; ( 5 ) לדידם של שניהם , ההתפלספות מתעסקת באידאות , חוקרת אותן ומנסה לעמוד על מקורן ואופיין . ( ב ) השקפות לוק החורגות מאלו של דיקרט ( 1 ) תפקיד הפילוסופיה לברר מה הם גבולות ההכרה האנושית ; ( 2 ) עניינו של הפילוסוף אינו רק בידיעה ודאית , אלא גם בדרגות ידיעה נמוכות יותר – ״האמנה , סברה והודאה , ״ כלשון לוק . ( 3 ) עניינה של הפילוסופיה בהכרה בלבד , ואין היא מתעניינת במבנה היקום בכללו , בפרט לא בשאלת היחסים גוף–נפש ; ( 4 ) על פי דיקרט , הפילוסופיה היא ״ מלכת המדעים״ ( או לחלופין , ״ שפחת התיאולוגיה , ( ״ ואילו על פי לוק הפילוסופיה היא ״שפחת המדעים ; ״ ( 5 ) לוק מראה עניין מיוחד , שלא מצאנו אצל דיקרט , בשפה ובהבהרת מונחים ; ( 6 ) ביטויי הענווה של דיקרט ( באיגרת לסורבון ) הם לכל היותר אירוניים וספק אם הם כנים ; הרושם הוא שאצל לוק ביטויים כאלה הם כנים . אם הצבעתם על חלק מן העניינים שמניתי זה עתה תוכלו להיות מרוצים מעצמכם . עתה ברצוני להרחיב מעט את הדיבור על אחדים מהם . 3 יוסף אור , מתרגם לוק לעברית , משתמש במילה ״ מושג״ כל אימת שבמקור מופיעה המילה אידאה . ( IDEA ) אנחנו נשתמש במילה ״אידאה . ״
אנא המתן/י... הספר בטעינה