|
|
עמוד:11
ומתוך עמדות פוליטיות . הם רצו להימלט ממה שנראה בעיניהם בדיכוי ביד דת חשוכה , הנושאת אופי ימי ביניימי , ושאפו לברוא יהודי חדש וחברה חדשה . עולם ללא דת צפן הבטחה להסרת מגבלותיהם כיהודים . החילון נעשה אמצעי של התנגדות למעמדם כמיעוט , מעמד שהיה משותף להם ולמיעוטים אחרים במדינות ובאימפריות רב אתניות . עמדותיהם האידאולוגיות נעו בין קומוניזם לציונות , בין יידישיזם להתבוללות , אבל דבר אחד אפיין את כולם : התקוממות דורם נגד עולם שבו הדת היהודית , המצוקה הכלכלית , חוסר האונים והפיגור התרבותי נראו צרורים יחד בצרור דוחה אחד . פועה רקובסקי , ( 1955-1865 ) כותבת הזיכרונות הציונית היידישיסטית , תיארה את המסלולים האידאולוגיים המנוגדים שיהודי מזרח אירופה נעו בהם בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , שדמו מאוד לדרכים השונות שבנותיו של טביה פנו אליהן בסיפורו הנודע של שלום עליכם ' . היא עצמה הייתה ציונית סוציאליסטית , אבל בנה היה לקומוניסט מהפכני ונתגלגל בסופו של דבר לרוסיה הסובייטית . הצעירה בבנותיה של פועה ( מנישואיה בשלישית ) הגיעה לבסוף לארץ ישראל , ואילו אחותה הצעירה הצטרפה ל"בונד" ( תנועת הפועלים היהודית בפולין . ( בסיפורה של רקובסקי ניכר בבירור שכל הבחירות האלה של בני המשפחה , חרף ההבדלים האידאולוגיים ביניהם , היו תגובות שכיחות למשבר הדתי , הכלכלי והמדיני בתקופת מעבר זו של ההיסטוריה היהודית . ספר זה מבקש לחקור את הרעיונות של מי שבחרו במסלול האידאולוגי המוביל אל החילוניות . כפי שניתן לראות ממקורותיהם של סבי וסבתי היהודים מפולין , וכפי שהראה לאחרונה שמואל פיינר לגבי המאה השמונה עשרה , אין ספק כי חילונה של החברה היהודית קדם בדרך כלל לביטויה האינטלקטואלי של החילוניות ולא בא אחריה . אף על פי כן , תיאור מלא של תמורה חברתית זו - שלאמתו של דבר הוא במידה רבה סיפורה של ההיסטוריה היהודית המודרנית - הוא סיפור גדול מכדי שיסופר כאן . כמו זיכרונותיה של רקובסקי פורסמו במקורם ביידיש בשנת 1954 ובתרגום מקוצר לעברית בשנת . 1951 לתרגום לאנגלית , בלוויית מבוא מעולה של פולה א' היימן , ראו רקובסקי , חיי כאישה . ראו גם את ההקדמה שכתב יצחק ניבורסקי לתרגום לצרפתית : רקובסקי , זכרונות . לשימוש מבריק בבנותיו של טביה לציון הדרכים השונות שיהודי מזרח אירופה הלכו בהן , ראו סלצקין , המאה היהודית , פרק . 4 ראו פיינר , השכלה וחילון , עמ' , 1- 13 וכן פיינר , שורשי החילון . במסה זו על החילוניות של החברה היהודית במרכז אירופה בימים שקדמו לתקופת ההשכלה מעדכן פיינר חיבור קודם של שוחט , עם חילופי התקופות .
|
|