|
|
עמוד:יב
פרספקטיבה רחבה יותר , שנתבססה בעיקר על מחקרים מודרניים על אודות ימי הביניים ותרבותם דרך כלל . זאת ועוד אחרת . מעט מאוד נעשה כדי לברר את תשתית הנתונים עצמה - רוצה לומר : את היקפה של הספרות הרבנית שנכתבה באירופה בתקופה הנזכרת - שחלק ניכר מאוד ממנה , ואולי רובה הגדול , אבד מן העולם במהלך מאות השנים שחלפו מאז . המאמץ לאתר את היקפו של החלק האבוד , ולגלות בדרך זו את מקצת שרידיו בין כתבי היד , הוא מהלך הכרחי בדרך לקידום מחקר התשתית ההיסטורית , כפי שהוכיח היטב פרופ' ש' עמנואל במחקרו על הספרים האבודים מתקופת בעלי התוספות . מחקר מן הסוג הזה מחייב עמל רב , התמסרות רבה ודבקות במטרה שאין שכרה המיידי בצדה , ולא מקרה הוא שספרו הוא המחקר היחיד מסוגו הידוע לי . הספרות הרבנית מציבה בדרך כלל אתגר קשה בפני ההיסטוריון הממוצע , בגלל לשונה התלמודית המשלבת ארמית , בשלל דיאלקטים , לצד הלשון העברית , הכתובה בתחביר - ובדקדוק - שהיה רווח בימי הביניים , המאפשר , בין היתר , החלפת נושא המשפט באמצעו ללא התראה מוקדמת . בעיה חמורה הרבה יותר כרוכה באופי ההלכתי-המשפטי של רוב תוכנה של ספרות זו , המחייב התמצאות ומיומנות בסגנון הלימודי והפלפולי של התלמוד ומפרשיו הקדמונים . מיומנות זו נרכשת בדרך כלל על ידי התנסות ממושכת בישיבות , דבר שההיסטוריון המצוי אינו מונה , כרגיל , בין כלי עבודתו . פעמים רבות מביא המאמץ הבלתי מיומן להתמודד עם טקסטים ימי ביניימיים אלו לאי הבנת הנקרא ולמסקנות מוטעות . ועדיין אין זה העיקר . בעשרות השנים האחרונות , עם ההתקדמות הטכנולוגית העצומה בכל ענפי התקשורת והפרסום , החלו נחשפים אלפי כתבי יד עבריים מימי הביניים השמורים בעשרות ומאות ספריות ציבוריות ופרטיות בכל רחבי העולם . תרם לכך בעיקר פרסומם של עשרות קטלוגים משוכללים , ובעיקר ההתפתחות שחלה בתחום צילומי המזעור על גבי מיקרופילמים . בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים הוקם , כבר בשנות החמישים , המכון לתצלומי כתבי היד העבריים , וביובל שנות פעולתו איתר וצילם את כל כתבי היד העבריים המצויים בעולם - עד כמה שידיעותינו מגיעות כיום - ואף זיהה זיהוי מדעי ומדויק , וקטלג על פי כמה מיונים עיקריים , למעלה ממחציתם . עם נפילת מסך הברזל וקריסת המשטר הסובייטי נפתחו גם אוצרות כתבי היד העבריים שהיו שמורים בארצות המזרח הסובייטי , וכל הצילומים עומדים כיום לשירות המחקר בצורה מסודרת במגרות המכון . מפעל זה הכפיל את כמות 2 שי עמנואל , שברי לוחות - ספרים אבודים של בעלי התוספות , ירושלים תשס"ז .
|
|