|
|
עמוד:ט
בהקדמה לכרך הראשון שרטט אבא את תבנית הסדרה במילואה כפי שעמדה לנגד עיניו . ספר זה מגשים את תוכניתו המלאה , פרט למפתח כללי ומאוחד לכלל ספרי הסדרה עם יתר ספריו שנדפסו בעבר . במפתח מעין זה ראה אבא חשיבות רבה , ובעזרת ה' הדבר יבוצע בקרוב . את הספר הראשון הקדיש אבא "ללומדי תורה באשר הם . " בסיום ההקדמה הביע אבא את משאלת ליבו : תקוותי היא כי כאשר תוגשם התכנית במילואה , על מפתחותיה המפורטים , תשמש הסדרה שער כניסה חשוב אל המקצוע כולו , ותמשוך אליו חוקרים צעירים במדעי היהדות שיקדמו את המקצוע , שעדיין רב בו החומר הגנוז והנסתר מן העין , שטרם פורסם , ומועט מאוד העיון ההיסטורי המעמיק במה שכבר פורסם . בעת קריאה בספר , עולה ועומדת לפנינו בבהירות דמותו של אבא . מבין השורות והמילים צפות מאליהן תחושות זיכרון וגעגועים עזים . וכך הספידה אותו אמא בעת הפרדה בלוויה / אהבת בני אדם , היית ידיד אמת , ויותר מכל אהבת את המשפחה . כולנו ידענו והרגשנו שאתה עושה עבודה חשובה . בעבודה הזו היו כל המרכיבים של אישיותך - התענגות על התורה וגדוליה , הרחבה מתמדת של הידע , שקדנות וחריצות , השכלה כללית רחבה מאוד שתשמש להבנת תהליכים היסטוריים-תרבותיים אצלנו . תמיד נדמית לי כאיש הרנסנס , צמא ושותה ממעיינות הידע . אך יותר מכל אהבת לשבת וללמוד גמרא . בחברותא , וכשלא היתה חברותא - לבד . ולא יכולת להתאפק מלומר 'כמה אני אוהב ללמוד תלמוד . ' אהבת את גדולי ישראל הראשונים , אהבת את רמתם המוסרית ואת נפשם הטהורה . תמיד נזכור אותך כך . סוכות תש"ע , ירושלים המשפחה
|
|