|
|
עמוד:4
חשיבותו של הספר אינה מתייחדת בתחום הלשון דווקא , וענפיו משתרגים אל עבר תחומי דעת נוספים : נוסחאות התלמוד , חקר המדרש , תורת גאוני בבל , ופרשנות התלמוד האירופית הקדומה , בעיקר פירושי רבנו חננאל ורבנו גרשום מאור הגולה , עם יתר "חכמי מגנצא" בני המחצית הראשונה של המאה הי"א . חשיבותו בתחומים אלה מקורה בכך שאין ה"ערוך" מסתפק בציון המקור החז"לי של המילה שבה עוסק המשפט או הקטע המדגים את המילה , אלא מסמיך לו , פעמים רבות , את פירושה של המובאה : קטע גמרא , למשל , ובצמוד אליו פירושו המילולי והענייני של אותו קטע שבתוכו נמצאת המילה . בדרך כלל לקוח הפירוש מילה במילה מפירוש רב האי גאון לתלמוד , מפירוש רבנו חננאל או מפירושי מגנצא המכרים לעיל , בלי הזכרת שם המפרש על פירושו , ופעמים רבות עם הזכרתו . פעמים הרבה מצטט ה"ערוך" קטע ארוך יותר ממה שמתבקש לצורך הדגמת המילה , עם פירוש שעליו , שניהם לכאורה שלא לצורך , ודומה כאילו נגרר המחבר אחר העניין . במקרים אחרים הביא יותר מפירוש אחד , וגם יותר משניים ושלושה . באופן זה הפך הספר מעין אוסף של מאות - ואולי יותר - סוגיות תלמודיות , קצרות או ארוכות , מבוארות ללומד על פי מיטב המסורת הפרשנית שעד לימיו , ומתוך ספרים שבמקורם כבר לא היו מצויים לרוב חכמי ימי הביניים שאחריו לעיין בהם . את כל אלה הביא , לכאורה , אגב רצונו לפרש מילה אחת מן הסוגיה . תופעה זו , שהקנתה לספר את פרסומו הרב מימי הביניים ועד לעת החדשה - מספר המשתמשים בספר , במזרח ובמערב , גדול עד מאוד , ונדמה כי שני הוא אך לרש"י בדבר זה - עוררה את השתאותם של החוקרים , והם התקשו להבין כיצד קרה כדבר הזה . האם הייתה כוונתו העיקרית מתחילה להרבות בסוגיות ובביאורים ? בהקדמתו המחורזת לספר , הסתומה למדי , לא רמז בכיוון זה , וגם מבנה הספר אינו מתאים למטרה זו כלל . ושמא איבד המחבר שליטה על ספרו ויצאה המתכונת המורכבת הזאת ? יתר על כן , לפעמים אין המחבר מפרש או מגדיר כלל מה עניינו של אותו ערך , אלא מציין מספר מקורות המדברים בעניינו ותו לא . ערכים אלה נושאים אופי מעין אנציקלופדי : הקורא אמור לדעת מעצמו במה מדובר , והמחבר מבקש להרחיב את אוצר ידיעותיו בפרטי מידע שונים הנוגעים לאותו ערך . תכונה ייחודית הבולטת בספר זה היא סידורו לפי אלפבית פנימי , בעל שלוש רמות שונות של מיון ן תחילה לפי האות הראשונה , ובתוך סידור זה מיון פנימי נוסף לפי מעמדה של האות השנייה במילה , והוא הדין לאות השלישית . המחבר 4 ראה על בך : "הפירוש המיוחס לרבנו גרשום מאור הגולה לתלמוד , " בנסת מחקרים , א , פרק א , עמ' . 20-3
|
|