בחלוף ארבעים שנה - מה שכחנו ומה למדנו

עמוד:71

ג . הערכת המודיעין שהגיש אמ"ן לקתה בחסר מהותי . אמ"ן לא הציג לצה"ל ולדרג המדיר ני את דרך פעולת האויב ( דפ"א ) המסוכנת ביותר לכוחותינו . לפחות , אין בידי עדות מתועדת כי כך עשה אמ"ן . בהיעדר נדבך חיוני זה בנוהל הקרב של המודיעין ושל צה"ל , לא נדרשו צה"ל והדרג המדיני לגבש את דרך הפעולה הנבחרת ( דפ"נ ) לכוחותינו מול הדפ"א המסוכנת ביותר . ד . לפי תורת הלחימה דאז ( וגם היום ) ולפי נוהל הקרב , הרי שבעקבות הצגת הערכת המודיר עין שומה על המפקד ( הרמטכ"ל ) ועל הקר ברניט ( ראש הממשלה ) להעריך את המצב . הערכת מצב סדורה כזו מעמתת את הערכת המודיעין עם מכלול מצבה האסטרטגי והצ ר באי של ישראל ומגבשת את הדפ"נ . צה"ל והדרג המדיני לא ביצעו הערכת מצב כזו . חור מרת מחדל זה תרמה להפתעה וגרמה לשיבור שים בהפעלת צה"ל ערב שעת ה"ש" ולאחריה “) ש" - הצליחה המצרית והמתקפה בגולן . ( המסקנה ההנובעת מכל האמור לעיל – צה"ל וישראל לא פעלו “ לפי הספר . " אין מדובר בהליך בירוקראטי -מנהלתי , אלא במיצוי מלא של תורת הלחימה ונהלי הקרב אשר גיבש צה"ל במחיר דמים כבד למן מלחמת העצמאות ואילך . לפעולה “ לפי הספר" יתרונות רבים , שהחשוב שבהם - ה"ספר" ( כלומר תורת הלחימה הקרבית ) הוא התריס בפני קיצורי דרך , טעויות ואי התחשבות בנתונים ( שטח ואויב . ( ה"ספר" מבטיח התמודדות סדורה עם כל נתוני המודיעין וכל נתוני כוחותינו . לקח זה צה"ל לא הטמיע ולא יישם . נזקים שנבעו ממחדל זה שבו ועלו במלחמות ובמבצעים הבאים . זאת , גם כאשר היוזמה הייתה שלנו . הדוגמה הממחישה זאת יותר מכל , היא חזרה על אי הגעת מידע מודיעיני חיוני לידי הלוחמים בשטח - אף כי המידע נאסף ועובד למודיעין מבעוד מועד . כך נגרמו כישלונות ואבידות פעם אחר פעם , חרף הפקת הלקחים בנושא זרימת והפצת המודיעין לכל הדרגים , למן ועדת אגרנט ואילך . אחתום את עיסוקי בעבר בתובנה מסכמת – יש לחזור לתו"ל , לנוהל הקרב , לעבודת המטה הסר דורה וליישומם . גם כאשר לחצי הזמן והאירועים קשים אין להזניח תכנון ופעולה סדורים , הגם שתוך “ כיווץ" משך הזמן והתמקדות ( לפחות ) בדפ"א המסוכנת ובדפ"נ . דוגמה לעניין זה הוא החלטת מפקדים לצאת לחפ"ק , לקרוא את שדה הקרב ולהחליט – כל זאת באותו פרק זמן עצמו . אכן , הוויתור על היציאה לחפ"ק היה בעוכרינו במלחמת לבנון השנייה . מה למדנו צה"ל והמודיעין צברו הישגים מפליגים 40-ב השנים שחלפו , אולם כשלי הערכה – ובמיוחד בהערכת המודיעין – היו , הווים ויהיו . דיינו באזכור הפתעות כנפילת בריה"מ , פרוץ “ האביב הערבי" וירידתה הכלכלית-חברתית של אירופה . בהיעדר ההתרעה לא הייתה היערכות לכל אלו , אף כי בדיעבד זוהו הסימנים המעידים , שאבדו בתוך ה"רעש" הכללי של זרימת המידע . יודגש כי סכנה זו , של אבדן סימנים מעידים חריגים , תחריף ותלך ככל שזרימת המידע תצבור תאוצה ( פייסבוק , אינטרנט ( ... ונפח המידע יכפיל וישלש את עצמו מדי תקופה . יוצא אפוא שהסיכון שהפתעות יטפחו על פנינו לא יצטמצם אלא יגדל . כיצד ניתן להקהות את עוקצה של ההפתעה ? אין פתרונות קסם , אך ניתן להתוות “ סימני דרך , " שצה"ל וקהילת המודיעין הלכו בה מאז מלחמת יום הכיפורים : א . פיתוח טכנולוגיות קצה איסופיות . הדוגמא הבולטת - לוויני הצילום המשרתים את ישר ראל ומקנים לה מידע , שלא ניתן היה לקבלו משום גורם זר . טכנולוגיה כגון זו מצמצמת את פערי המידע ומקטינה את מרווחי הטר עות שבהערכות המודיעין ותמונת המודיעין . לשון אחר , ידיעה ודאית ומאומתת מייתרת את ההערכה , הנדרשת כדי לגשר על פערי המידע . ב . בניית יכולת מקצועית למיצוי הישגי הטר כנולוגיה האיסופית . כלומר , הקמת מגוון מקצועות איסוף והכשרת כוח האדם בהם . לעולם תקדים הטכנולוגיה את המקצוער נות האנושית – הכשרת כוח אדם וטיפוחו הם תהליכים איטיים , אך אין להניח לפער הזמן . דוגמה בולטת לאיחור בהעמדת כ"א מאומן לתפעול אמצעי האיסוף שפותחו , היא האחור בהפקת לקחי כישלונות האיסוף במלחמת לבנון . ( 1982 ) 1 חיל האיסוף הקר רבי הוקם רק בשלהי שנות האלפיים , למעלה משני עשורים מאוחר יותר . ג . קיצור מעגלי הלחימה ויצירת יכולת בו זמנית של “ רואה - יורה . " בכך השיגו צה"ל וקהילת המודיעין הישגים ברמה עולמית – כדוגר מת החיסולים הממוקדים . העמדת מודיעין ( מל"מ ) מדויק ובזמן למבצעים היא שאפר שרה לישראל למגר את הטרור הרצחני של ראשית שנות . 2000-ה זהו הישג יחיד במינו , ששחרר את אוכלוסיית ישראל מנזקיו של הטרור . דוגמא נוספת היא מכות הפתיחה של חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה ובמבצע “ עמוד ענן" - הישג מבצעי שאפשר מודיעין מדויק וזמין . ד . יישום קפדני וסדור של “ מעגל המודיעין" על כל שלביו , גם תחת לחץ זמן ואירועים . לאר מור : גיבוש צי"ח ( ציון הידיעות החיוניות ;( הכנת תכנית איסוף למתן המענה לצי"ח ; איסוף הידיעות ממגוון סוכנויות ואמצעי איסוף והפצתן לכל הצרכנים ; ייצור המודיר עין והעברתו למקבלי ההחלטות . כל זאת על המודיעין לבצע בפיקוד היררכי ומובנה , בבקרה ובשליטה של קציני המודיעין על ביר צוע תהליך המודיעין בכל הדרגים – מהשדה ועד המטכ"ל . ה . " כל הערכה ( מודיעין או מצב ) מחייבת : . 1 בחינה האם הערכת השנה שחלפה עמד במבחן המציאות . . 2 הפקת לקחים מהכשלונות ( אם יש . ( . 3 גיבוש הערכה לשנה הבאה . . 4 קבלת החלטות של הרמטכ"ל או הדרג המדיני . כל החלטת רמטכ"ל או הדרג המדיני היא החלטה לביצוע , לכן יש להגדיר האחראים לביצוע ולתקצב בהתאם . סיכום לעניות דעתי תהליך הפקת לקחי מלחמת יום הכיפורים , כמו גם יישומם , לא הסתיים . אתגרי העתיד יציבו נעלמים והפתעות חדשות לבקרים , במיוחד בזירת המזרח התיכון . לכן , כל דור של אנשי מודיעין באשר הם , מצווה לדבוק בעקרונות הבסיסיים ובתורה ; להפוך בלקחי העבר ולנסות למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם נעלמי העתיד . על אנשי המודיעין העול והאחריות – להנחיל למקבלי ההחלטות תובנות , שיאפשרו לקברניטים להחליט על הצעדים שיציבו את ישראל על בסיס איתן קודם שימומשו הסיכונים . אם כך נעשה , נימצא מיישמים את לקחי מלחמת יום הכיפורים . לפעולה “ לפי הספר" יתרונות רבים , שהחשוב שבהם - ה"ספר" ( כלומר תורת הלחימה הקרבית ) הוא התריס בפני קיצורי דרך , טעויות ואי התחשבות בנתונים ( שטח ואויב ) על אנשי המודיעין העול והאחריות - להנחיל למקבלי ההחלטות תובנות , שיאפשרו לקברניטים להחליט על הצעדים שיציבו את ישראל על בסיס איתן קודם שימומשו הסיכונים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר