המודיעין האמריקני לקראת מלחמת יום הכיפורים: כשל איסופי והערכתי

עמוד:45

המשוריין שלהם בגולן והגדילו את מספרי אתרי מערכות ההגנ"א מסוג ס . 6-א בחמישים אחוז ( 10-מ . ( 15-ל אולם תצלומי הלוויין לא סיפקו תמונה מלאה . בשל לוחות הזמנים של הלוויינים ובשל עננות , משימת הצילום האחרונה שהגיעה לידי החוקרים לפני המלחמה , נערכה 25-ב בספטמבר , בעוד שלפי דו"ח הסיכום האמריקני , ההכנות הקונקרטיות האחרונות למלחמה , לפחות בחזית המצרית , החלו יום לאחר מכן . סיבות לכשל : תחום ההערכה הגורמים האמריקנים שבחנו את כישלונם המודיעיני לקראת המלחמה הטילו את האחריות על המחקר , ולהלן הסיבות המרכזיות שמצאו כי הביאו לטעות המחקרית : מצב היחסים בין ישראל למדינות ערב המתיחות הצבאית המתמדת בין ישראל לבין סוריה ומצרים בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים , הביאה לכך שבשנים 1973 - 1967 החוקרים האמריקאים חיו בתחושה שאפשרות המלחמה מרחפת בקביעות באוויר . דו"ח המחקר האמריקני מדצמבר 1973 על הכשל המודיעיני קבע כי “ חוקר המזרח התיכון – בשירות המדינה או מחוצה לו – חי מזה זמן , ופחות או יותר התאים את עצמו בניחותא לרעיון כי מלחמה יכולה להתחדש כמעט בכל רגע נתון . " וכאן טמון הפרדוקס כפי שקבע הדו"ח מדצמבר : 1973 מכיוון שהזמן עבר ומלחמה לא פרצה , החוקרים למדו “ שלא להתייחס" “ לרוב האינדיקציות של כוונה [ ערבית ] עוינת . " דו"ח המחקר כינה תהליך מוכר זה בשם הידוע “ זאב , זאב . " לכן , בניסיון להעריך מתי עלולה לפרוץ מלחמה , מוקד המחקר האמריקני עבר מהיבטים צבאיים להיבטים מדיניים . חוקר אמריקני אמר לצוות שבדק את הכישלון בסתיו-חורף 1973 כי “ בחנו את הפעילות הצבאית בתוך המסגרת הכללית של התמונה המדינית , ולא ראינו אותה כמי תעלת סואץ והעיר סואץ , צילום לווין . המעריכים האמריקנים נשענו גם על תצלומים מלוויינים . מקורות אלו הראו בברור כבר באמצע יוני 1973 כי המצרים הניעו כוחות משוריינים לקדמת הגדה המערבית של תעלת סואץ

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר