|
|
עמוד:77
וטילי תרגול . הטילים עצמם , שאר המשגרים ( אם היו ) והציוד הרב הדרוש לחטיבה - לא אותרו . למיטב זכרוני אמ"ן לא ידע כמה טילים התחייבה ברית המועצות לספק למצרים וכמה מהם סופקו בפועל . תא"ל אריה שלו ז"ל לא קיים דיון באשר למשמעות האסטרטגית הנובעת מהימצאות נשק זה בידי מצרים . הוא מצר על כך מאוד . למיטב ידיעתי אמ"ן לא רק שלא עסק במשמעויות האסטרטגיות של נשק הסקאד אלה גם לא קיים דיון בשאלה על כמות הטילים , והיכן הם מאוחסנים . גם דיון על מיקום עמדות השיגור ועל הערכת הנזק הצפוי לעורף הישראלי מהם לא התקיים , אף לא שנים לאחר מכן . כשנפתחה המלחמה החליט המטה הכללי על תקיפות מטרות אסטרטגיות בעומק סוריה . ההצלחה הייתה רבה , ובדיון מטכ"ל שהתקיים לאחר מכן , הוצע לתקוף גם בעומק מצרים . אנו , במדור מצרים בענף , 1 הכנו סט יעדים שהוצג בפני סגן הרמטכ"ל , האלוף ישראל טל ז"ל . זמן קצר לאחר מכן הגיע לממשלה איום מסאדאת : “ עומק תחת עומק , " כלומר : היזהרו מלתקוף את עורף מצרים , משום שיש לאל ידי להחזיר לכם מנה אחת אפיים . ממשלת ישראל לקחה את האיום ברצינות ולא תקפה ולו גם מטרה אחת בעומק מצרים . לא ידוע לי על דיון כלשהו באמ"ן שבחן את האיום של סאדאת , את משמעותו עבור העורף הישראלי וכן האם ניתן לפגוע בשיגור הטילים אם סאדאת יחליט בכל זאת לתקוף את העורף בישראל . אני סבור כי בעת מלחמת יום הכיפורים , כמות הטילים שבידי מצרים הייתה זעומה וכי סאדאת איים על ישראל באקדח ריק . גם אם אני טועה ולסאדאת היו אכן טילים שהיוו סכנה לעורף בישראל , המחדל המתמשך של אמ"ן בחוסר הניסיון לאתרם ולהעריך את כמותם , במלחמה , לפניה ואף שנים לאחריה - היה לרועץ למדינת ישראל . ב . איתור מרכזי הפיקוד והשליטה בצבא מצרים ערב פתיחת מלחמת יום הכיפורים הייתה בידינו תמונה סבירה של מערכת הפיקוד והשליטה בכוחות היבשה בצבא המצרי , לעיתים עד לרמת מוצב פיקוד בחטיבות הערוכות במרחב תעלת סואץ . מידע זה היה בעל ערך רב לו תקפנו את צבא מצרים בהיערכות השגרה שלו . הבעיה התחילה כאשר צבא מצרים נערך להתקפה ודילג למוצבי פיקוד חלופיים . מוצבים אלה היו מוכרים רק בחלקם כך שבפתיחת המלחמה ש"בנק המטרות" היה חוסר במטרות איכות כגון ( רשימה חלקית : ( ה"בור" המצרי ( מרכז ( 10 ממנו ניהל המטכ"ל המצרי את המלחמה ובו שהה לעיתים סאדאת משל"ט חיל האוויר . מוצב הפיקוד העיקרי של ארמיה . 2 מוצב הפיקוד הקדמי של ארמיה . 2 מוצב הפיקוד הקדמי של ארמיה . 3 לכותב שורות אלה אין כל יומרה להכיר את כל המערך איסופי שעמד לרשות אמ"ן לפני ובמהלך מלחמת יום הכיפורים . גם מהיכרותי המוגבלת את מערך זה , אני משוכנע כי המערך המוכר לי , יכול היה , לו היה נשאל על כך , לתת תשובות למרבית פערי המידע שלעיל . מכיוון שסביר להניח כי לרשות אמ"ן עמדו מקורות נוספים שאינני מודע לקיומם , נראה לי כי הבעיה העיקרית נעוצה לא בהיעדר מקורות מידע פוטנציאליים , אלא בסדר העדיפויות של אמ"ן בבואו לגבש צי"ח איסופי . נראה לי כי די במה שמניתי לעיל כדי לערער את הקביעה הנחרצת שרמת הידע שלנו על צבא מצרים הייתה מספקת . סיכום מרבית הדשים במחדל אי מתן ההתרעה לצה"ל תולים את הכישלון בשיכרון הכוח של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים . מי שסובר כך , אומר למעשה כי כיום , שנים רבות מאז שצה"ל לא הכה את אויביו מכה ניצחת , סכנה זו חלפה מן העולם . לטעמי שכרון הכוח הוא רק אחד מגורמי הכישלון ולכן הסכנה לא חלפה מן העולם . אני סבור כי אי מתן האתרעה מאיים כיום פחות על מדינת ישראל מכיוון שהדרג המדיני וראשי הצבא למדו להטיל ספק בקביעותיו הנחרצות של אמ"ן , ומכיוון שאמ"ן למד להתנסח בפחות יהירות ויהסס כיום לקבוע את קביעותיו בנחרצות גורפת . בעקבות כישלונו נקט אמ"ן בצעדים שונים שיצמצמו בעתיד את האפשרות שישגה באי מתן אתרעה במועד . אני חושב שצעדים אלה הם אמנם בכיוון הנכון , אך אינם מספקים וחלקם אף התמוסס במשך השנים . כשלי המודיעין באי מתן עדיפויות להשבחת בנק המטרות הצהלי חזרו על עצמם גם במלחמת של"ג עת כיהנתי כראש ענף . 1 אני מקווה שכל מה שכתבתי לעיל הוא נחלת ההיסטוריה וכיום המצב טוב יותר . אך מכיוון שרבותי לימדוני להיות ספקן – כתבתי מאמר זה . הערות 1 שלו , אריה . כישלון והצלחה בהתרעה . תל אביב : מערכות , . 2006 2 שם , עמוד . 298 3 נקדימון , שלמה . סבירות נמוכה . תל אביב : רביבים , 1982 ( עמוד . ( 93 4 שם 5 בתאריך 20 / 05 / 71 התקיימה פגישה תת מזכיר המדינה האמריקאי זשוזף סיסקו לבין ראש אמ"ן דאז האלוף אהרון יריב . בפגישה זו הציג יריב בפני האורח דפא"ות דומות מאוד לאלה שהציג האלוף זעירא . המקור מתוך מאמרו של אל"מ ( מילש ) של מאיר בוימפלד , פורסם בביטאון יוצאי קהילת המודיעין “ מבט מל"מ" 6 פרופסור שלמה בן יוסף אמר כי הסוכן אשרף מרואן העביר לידי מפעיליו במוסד תוכנית זו לפני מלחמת יום הכיפורים ( הדברים נאמרו בר 22 / 09 / 2011 במסגרת יום עיון בנושא “ מודיעין והפתעות אסטרטגיות" בחסות העמותה הישראלית להיסטוריה . ( 7 בראיון שקיימתי עם האלוף ( מילש ) אלי זעירה הוא נדרש לשאלה זו ותשובתו הייתה שאכן לא היה כל מקור מודיעיני שהצביע על דפ"א זו . הדפ"א נולדה כתוצאה מניתוח לוגי של של המצב הקיים שלפיו אין בידי המצרים , לעת עתה , יכולת לבצע את דפ"א המעברים . 8 שאזאלי , סעד אלדין . “ חציית התעלה . " תל אביב : מערכות , . 1987 9 מאז שנת 1968 איתרנו פעילות עניפה מאוד בהקמת תשתית קרקעית לצליחת התעלה בחזית רחבה . 10 פרוט הפרשה ראה את הפרק בספרי , “ מודיעין תלוש מהקרקע , " הדן בטעויות בעבודת מודיעין השטח ( עמוד . ( 154 11 ראש אמ"ן אלי זעירא כותב בספרו “ מלחמת יום כיפור מיתוס מול מציאות" ידיעות אחרונות 1993 עמוד , 68 כי בר 16 באפריל 1972 העביר אמ"ן לשר הביטחון , לרמטכ"ל , לראש מחלקת המבצעים באג"מ ולפיקוד דרום את תכנית המתקפה המצרית על התעלה , מפורטת לפרטיה . המסמך כלל 40 מעמודים ובספר מפורטים עיקריו . 12 המערכת אותרה על ידי קצין מחקר השטח , סרן אבי הימלבלאו , אשר יחד עם ראש מדור מצרים , רס"ן אברהם טל , כתבו סקירת מודיעין מיוחדת לנושא . 13 פרוט הפרשה ראה בספרי , “ מודיעין תלוש מהקרקע" ( עמוד . ( 151 14 שלו , אריה . כישלון והצלחה בהתרעה . תל אביב : מערכות , . 2006 15 בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים כיהנתי כראש חוליית מחקר המתקנים האסטרטגיים במצרים ובשנים שלאחר המלחמה מוניתי לתפקיד ראש מדור מצרים . אני לא שותפתי באף דיון בשאלות שמניתי לעיל . 16 קצין בכיר מאוד בצה"ל טען , בדיון סגור , כי תקיפות אלה עצרו למעשה את התקיפה הסורית ברמת הגולן . 17 הנושא נידון בהרחבה בספרי “ מודיעין תלוש מהקרקע . " 18 לפני המלחמה איתרנו את הבונקר , ועקב גודלו שיערנו כי ישמש פונקציה חשובה . שיערנו כי קיימת אפשרות שהאתר ישמש את המטכ"ל המצרי למקרה שמוצב הפיקוד בשגרה “) מרכז “ 200 בבנין המטכ"ל ) – ייפגע . 19 אותר במהלך המלחמה . 20 אותר רק זמן ניכר לאחר הפסקת האש . 21 הייתה רק השערה שלא קיבלה כל תימוכין במהלך המלחמה . 22 לפני המלחמה איתרנו את המוצב אך לא שייכו אותו בבטחה לארמיה . 3 במהלך המלחמה איתרנו את מוצב הפיקוד , בהמלצתנו האתר נתקף ומפקד הארמיה ומטהו נפוצו לכל עבר , וחלק מקציני המטה נפלו בידינו בשבי . 23 כך למשל ראיינתי את אל"מ ( דימש ) מאיר מאיר ששימש באמ"ן בתפקידים בכירים ומבניהם הוא קיים מספר פגישות לתחקור אשרף מרואן ושאלתיו האם הוא שאל או תדרך את המקור לתת מענה לפערי האיסוף שמניתי לעיל . תשובת מאיר הייתה חד משמעית - לא ( הראיון המוקלט בארכיון המחבר . (
|
|