|
|
עמוד:61
... “ כך החל מסע הלחישות הלעגניות המורער לות להגיע לאוזנינו ובהמשך הפכו הלחישות לבדיחות שכלפי חוץ הוצגו כשעשוע תמים אך למעשה נועדו לחבל במערכת העצבים שלנו ולפר גוע במורל כדי לשתק לחלוטין את רצוננו ולדחוף אותנו לייאוש ולכניעה " ... ... “ אותן בדיחות הושמעו במסיבות החברתיות של הסובייטים בקהיר ובאלכסנדריה סביב כוסות יין לרוב וכך החלו לעבור מפה לאוזן בקרב המצרים בכול מקום . יותר מכול כואבת לנו העובדה שהבדיחות הגיעו גם לעמדות שבהן נמצאים חיילינו על גדות התעלה , דבר שגורם בהכרח לפגיעה במורל של כוחותינו המזוינים המתכוננים למערכה המכרעת נגד כוחות האויב הישראלי הנפשע ... רק אללה יודע עד כמה התלבטנו אם לפרסם את הספרון הזה , כי חששנו שאנו עצמנו נהפוך בלי משים לאחד מאמצעי ההפצה של רעל זה בקרב המוני עמנו " ... בסוף דברי המבוא הצבענו על מאפייני הפרק השני בספרון שבו ניסינו לייצג כביכול את התשובה המצרית ל"רעל הסובייטי , " וכך כתבנו : “ פרק זה כולל בדיחות הנובעות מקרב לב העם המצרי ומסכת רגשותיו . הוא מאופיין בהצלפות שוט מכאיבות ובסך הכול מהווה מענה טבעי לזלזול וליוהרה כלפי עמנו . " לסיום , שלא כמו קודמו נאצר , שהיה בעל רגיר שות מיוחדת לבדיחות פוליטיות , ראה בהן מעין בבואה למצב-הרוח הלאומי וחשש במיוחד מפני השפעתן על צבאו – סאדאת לא היה מוטרד במיוחד מהביקורת הקנטרנית נגדו ; בחודשים הספורים שקדמו למלחמה הוא התנהל כמי ששם פס על הניסיונות לעשות ממנו צחוק , ללעוג להכרזותיו ; דומה שהיה לו עניין להופיע בדמות “ שמשון המסכן , " דבר שמן הסתם עלה בקנה אחד עם תכנית ההונאה שלו לקראת ההתקפה על ישראל .
|
|