|
|
עמוד:60
לקט מקרי של בדיחות שנכללו בספרון מורה מצרי שואל את אחד מתלמידיו : אחמד , מה מפחיד אותך ? - רוסי ! ומה עוד מפחיד אותך ? - שני רוסים . שר ההגנה הסובייטי , המרשל גרצ'קו , הוזמן לביקור במצרים ונפגש עם הנשיא אנואר סאדאת שהתלונן באוזני אורחו : “ המומחים שלכם פוגעים בכבודנו ... הם אונסים את הנערות שלנו וזה מותיר משקעים שליליים " ... גרצ'קו : “ להיפך , בעוד 20 שנה יהיה לכם צבא יותר טוב . " › מומחה סובייטי שואל חייל מצרי בבסיס אימונים : מהו שטחה של הרפובליקה המצרית ? - מליון קילומטר מרובע מהו אורכו של הנילוס ? - קילומטר ומהו שטחו של חצי האי סיני ? - שלושה ימי הליכה , השיב החייל . •› מומחה סובייטי ערך סיור ביקורת אצל חיילים מצריים שהתאמנו בהפעלת טנק . T-54 בתום הסיור פנה המומחה למדריך הרוסי ושאל אותו : כמה זמן חלף מאז שהחלו להתאמן בתפעולו של הטנק הזה ? - שלושה חודשים , אדוני המפקד האם הם התקדמו באימונים שלהם ? - כן , אדוני המפקד , הם התקדמו התקדמות ניכרת .. עכשיו כולם יודעים שזהו טנק מתוצרת רוסית . עושים צחוק ( או : הם בעינינו - ואנחנו בעיניהם ) כך הכעיס המוסד את הצמרת המצרית בעזרת כמה בדיחות ושנינויות חיים רביב | עיתונאי , בעבר שרת כאיש קבע וכאזרח עובד צה"ל בתפקידים שונים : ראש חוליה ביחידה "חצב , " ראש מדור מזה"ת ול"פ בדו"צ , כתב ועורך לענייני ערבים בעיתון "במחנה" בשנת , 1973 חודשים ספורים לפני מלחמת יום הכיפורים , מצב הרוח הלאומי במצרים התאפיין במידה רבה בבדיחות דעת וביחס ביקורתי לגלגני כלפי הנשיא אנואר סאדאת ; אחרי כשנתיים של מה שנתפס בדעתהקהל המקומית ומחוצה לה כהכרזות סרק בומבסטיות מצד ה"ראיס" בדבר “ הכרעה ללא הכרעה" נגד ישראל - פס הייצור של הבדיחות הפוליטיות תפס תאוצה , ומעגל מספרי הבדיחות הפוליטיות התרחב . למצב-רוח זה תרם המוסד את חלקו הצנוע בצור רת ספרון בדיחות שהפיץ במצרים , פרי עבודה משותפת לכותב שורות אלה ולאדם נוסף , מוריס שמאס ( אבו פריד ) ז"ל , בכיר ב"קול ישראל" בערבית . למעלה מתשעים אחוז מתוכנו הם פרי חשיבה משותפת שהתאפיינה בסיעור מוחות . הפצת הספרון במצרים יצקה כנראה שמן על מדורת הבדיחות הפוליטיות בחברה המצרית ועוררה את חמתם של אנשי הצמרת . סגן ראש הממשלה ושר ההסברה , ד"ר עבד אל-קאדר חאתם , כינס מסיבת עיתונאים בה ניסה למזער את הנזק המוראלי בדעת-הקהל ובצבא ; הוא סיפר למאזיניו שהספרון הופץ תחילה באירופה ואחר כך מצא את דרכו למצרים . “ רוב החומר בספרון , " קבע השר המצרי , “ מיושן ומבוסס על לוחמה פסיכולוגית מתקופת מלחמת העולם השנייה . " טפח מתוכנו של הספרון , שבחרנו לקרוא לו “ הם בעינינו – ואנחנו בעיניהם , " נחשף על-ידי מקור בלתי צפוי : תייר בריטי שהגיע ללונדון לאחר ביקור בקהיר כשהוא נושא אותו בכליו ; בעיתור נים בריטיים הוגדר הספרון כ"משלוח הסובניר המעניין ביותר מבירת מצרים . " סיפורו של הספרון התחיל במגע ראשון שהיה לי עם המוסד בעת שירותי כאזרח עובד צה"ל ביחידה , 550 לימים - חצב ; המוסד נזקק אז למתרגמים בשפה הערבית ; הוא גייס לשורותיו כמה מאנשי היחידה ואני בתוכם ; בהמשך הדרך , אחרי שעברתי לתפקיד ראש מדור מזרח-תיכון ולוחמה פסיכולוגית בלשכת דובר צה"ל , בשנים , 1974 1971- נוצר קשר עם מי שהיה אז סגן ראש המוסד דוד קמחי ז"ל . באחד הימים זימן אותי קמחי לפגישה ובה העלה את הרעיון לחבר ספרון בדיחות לצורך הפצתו במצרים ; הוא הסביר שהספרון נועד לשרת את ניסיון המוסד לקעקע את מערכת היחסים שבין המומחים הצבאיים הסובייטים לבין אנשי הצבא המצרי ; לתקוע טריז ביניהם ולקומם את דעת-הקהל המצרית נגד הנוכחות הצבאית הסובייטית . בדברי ההקדמה לספרון כתבנו : “ קורא יקר , בבואך לדפדף בספרון זה אתה עלול במבט ראשון לחשוב שזהו ספרון המיועד לבידור או כאחד הספרונים שהוצאות הספרים המסחריות מציפות בהם את השוק ; אז זהו , שלא ... ספרון זה נועד לשמש זעקת אזהרה אשר חובתנו הלאומית מחייבת אותנו להשמיעה בשעה שאנו נתונים בשלב מכריע העשוי לקבוע את גורלנו .. זהו ניסיון לחשוף היבטים חשובים במערכת יחסינו עם ברית-המועצות . "
|
|