|
|
עמוד:47
המדיני , ראש הסוכנות ריצ'רד הלמס פיטר בשנת 1970 ארבעה מתוך ששת סגניו . הוא עצמו פוטר בפברואר . 1973 המנהל שהחליפו , איש הבית הלבן ג'יימס שלזינגר , כיהן בתפקיד כחצי שנה בטרם מונה לשר ההגנה . עוד קודם לכן , לקראת סוף , 1970 התברר כי הסוכנות מצויה בקשיים . הנשיא מינה את שלזינגר , סגן ראש משרד התקציבים של הבית הלבן ( ולימים , כאמור , ראש סוכנות הביון המרכזית ושר ההגנה , ( לבדוק את תפקודה של קהילת המודיעין לרבות הסוכנות . הדו"ח קבע כי למרות עלייה גדולה בעלות הפקת המודיעין ולמרות התרחבותם של הארגונים במהלך שנות 60-ה ( בייחוד בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות , ( קהילת המודיעין האמריקנית לא הצליחה לשפר את היקף ואיכות המודיעין שהיא מספקת . עוד קבע שלזינגר כי קהילת המודיעין אינה ערוכה לסייע דיה לנשיא באתגרים המרכזיים העומדים לפניו וכי יש לבצע שינוי ארגוני מקיף בסוכנות . לקשיים מוסדיים אלו היו השפעות מיידיות על גופי ההערכה בתוך סוכנות הביון המרכזית . שניים מתוך שלושת המנהלים שניהלו את הסוכנות במהלך 1973 ערכו שינויים ארגוניים שטלטלו את הסוכנות . מנהלה של הסוכנות החל מאוגוסט , 1973 וויליאם קולבי , יזם שינוי ארגוני מקיף בתהליך ההערכה שלא הושלם עד המלחמה . שלזינגר ואחריו קולבי גם העבירו מתפקידם חלק ניכר מן המעריכים בעלי הניסיון המזרח-תיכוני . באופן מקרי , צמרת היחידה שעסקה במודיעין מיידי ובהעברתו לבית הלבן ( Office of Current Intelligence - OCI ) סבלה מחולשה בימים שלפני המלחמה . בכיר אחד ביחידה שהה בחופשה בשבוע שלפני המלחמה , ובכיר אחר שב מעט קודם לכן משנת שבתון . גם דרגים נמוכים יותר נתפסו ברגע לא נוח . החוקרת שהייתה מופקדת ישירות על מצרים יצאה לסיור במזרח התיכון , והוחלפה על ידי חוקרת שעסקה בנושא לוב . לבסוף , גורמי ההערכה בסוכנות לא תיכללו בין מודיעין כלכלי למודיעין מדיני מה שהוליך , בראיית חוקרים אמריקנים מאוחרים , לכישלון לחזות את חרם הנפט הערבי . סיכום קהילת המודיעין האמריקנית לא העריכה כי פניהן של מצרים וסוריה למלחמה באוקטובר 1973 והחזיקה בעמדה זו עד פתיחת הקרבות . בלב הכשל האמריקני עמדה “ קונספציה" ( הגם שלא ממש כונתה כך , ( לפיה הצד הערבי לא יכול לנצח את ישראל ולכן לא ייצא למלחמה . בשונה מן ה"קונספציה" של קהילת המודיעין הישראלית , זו האמריקנית לא כללה פירוט קונקרטי של כלי נשק שישנו את חוסר היכולת הערבית ; בדומה לקהילת המודיעין הישראלית , גם הקהילה האמריקנית ככלל לא הבינה כי בראייתה של מצרים גם כישלון צבאי עשוי לקדם את היעד המדיני הכולל של קהיר . הגורם היחיד שהבין זאת - גוף המחקר של משרד החוץ - נסוג מעמדה זו עד סתיו . 1973 האיסוף האמריקני כלל בעיקר תצלומי לווינים ודיווחים של גורמים אמריקנים רשמיים בקהיר ובדמשק , שכללו את התרשמותם משיחות עם גורמים מצריים . לפחות על פי המידע ששוחרר , ניכרה חולשה אמריקנית במקורות יומינט . באשר לסיגינט , הוא הופעל ברמה הטקטית , אך נראה שלרמה האסטרטגית הערבית לא היה לאמריקאים סיגינט . גם כך , רוב המקורות שנסקרו לצורך העבודה הזו , סבורים כי גורמי האיסוף סיפקו די מידע התרעתי לפיו ניתן היה להעריך כי מלחמה עומדת בפתח . ישנה הסכמה כי מוקד הכשל היה מחקרי והערכתי ולא איסופי . קהילת המודיעין האמריקנית לא הבינה את הראייה האסטרטגית של סאדאת ביחס למעצמות . היא לא הבינה כי הנשיא מנסה לעבור מן המחנה הסובייטי למחנה האמריקני , וכי בראייתו המאמץ הסובייטי-אמריקני לייצב את המערכת הבינלאומית דרך תהליך הדטנט יפריע לקהיר לקדם את השבת סיני . שיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל וההערכות המרגיעות של גורמי מודיעין ישראלים היו בעלי השפעה חשובה אך לא מכרעת על עמדתה של קהילת המודיעין האמריקנית . בה בעת , נראה כי ההשפעה הישראלית חרגה מעבר לשאלה הקונקרטית של חידוש הלחימה , וניתן לאתרה גם ברבדים עמוקים יותר של עמדת החוקרים האמריקנים , כמו הערכות על איכות הלחימה של לוחמים ערביים המזכירה מאד קביעות דומות של חוקרי אמ"ן בשנים שלפני המלחמה . כללו של דבר , ניתן לקבוע כי ההטיות של גורמי המחקר האמריקני דמו להטיות אגף המודיעין של צה"ל . האחד השפיע על השני , אך כל אחד מהם הגיע למסקנותיו המוטעות “ בכוחות עצמו . " ובו בזמן חשוב להדגיש שערב מלחמת יום הכיפורים קהילת המודיעין האמריקאית נמצאה בשיא תקופת השפל שלה והשפעתה על דרג מקבלי ההחלטות הייתה מאוד נמוכה ; אמ"ן , לעומת זאת , נמצא בשיא זוהרו , והייתה לו השפעה גבוהה ביותר על מקבלי ההחלטות . ניתן להסיק שתי מסקנות מרכזיות מכל האמור : האחת , טעויות גדולות אינן נחלתו הבלעדית של שירות מודיעין מסוים , אלא אורבות לכלל שירותי המודיעין . שנית , בנושאים אסטרטגים קריטיים - אסור למדינת ישראל להסתמך על שירותי מודיעין זרים , יהיו עשירי טכנולוגיה ככל שיהיו , אלא בראש ובראשונה על יכולותיה היא , ועל הבנתה שלה את המציאות . הביבליוגרפיה המלאה קיימת בגרסה האינטרנטית של המאמר באתר המל"מ חשוב להדגיש שערב מלחמת יום הכיפורים קהילת המודיעין האמריקאית נמצאה בשיא תקופת השפל שלה והשפעתה על דרג מקבלי ההחלטות הייתה מאוד נמוכה ; אמ"ן , לעומת זאת , נמצא בשיא זוהרו , והייתה לו השפעה גבוהה ביותר על מקבלי ההחלטות שניים מתוך שלושת המנהלים שניהלו את הסוכנות במהלך 1973 ערכו שינויים ארגוניים שטלטלו את הסוכנות . מנהלה של הסוכנות החל מאוגוסט , 1973 וויליאם קולבי , ) בתמונה ( יזם שינוי ארגוני מקיף בתהליך ההערכה שלא הושלם עד המלחמה
|
|