|
|
עמוד:46
שעומדת בפני עצמה . בסופו של דבר הכרחנו את עצמנו לדחוק את המידע הצבאי לתוך הפאזל המדיני , גם כשפיסות המידע [ הצבאיות –א . ע ] לא התאימו אליו כלל . " הטיה לגבי יחסי העוצמה בין הצדדים התפיסה האמריקנית לגבי חוסר היכולת הערבית להכות את ישראל במלחמה נשענה על דימוי עוצמה מופרז של ישראל ודימוי חולשה מוגבר של הצד הערבי . דו"ח המחקר האמריקני מדצמבר 1973 לגבי הכישלון לחזות את מלחמה קבע כי : “ לשום הטיות ) PRECONCEPTIONS ( לא היה משקל כה מרכזי על העמדה האנליטית של החוקרים , כמו ההטיות לגבי כושרן הצבאי היחסי של ישראל ומדינות ערב . מלחמת יוני [ 1967 ] הוזכרה פעמים רבות על ידי החוקרים כהוכחה לחולשה היסודית ואולי הקבועה של הכוחות הערביים , וכנגזרת מכך שהכוחות הישראלים הם בלתי מנוצחים . " ספר מחקר בסיסי שהוציאו במשותף ביולי 1973 גורמי המחקר של סוכנות הביון המרכזית , ( CIA ) סוכנות הביון של משרד ההגנה ( DIA ) ויחידת המחקר של משרד החוץ ( INR ) פרט את מרכיבי הראיה בדבר הפערים בין שני הצדדים : “ העליונות הישראלית במרכיבים כמו כשירות טכנית , מוראל , מנהיגות ונושאים אחרים מקזזת את הנחיתות בכמויות של כוח אדם וכלי נשק ... כוחות היבשה המצריים אינם מסוגלים לתקוף במבנה על-אוגדתי מעבר לתעלה . " לגבי הסורים , קבעו האמריקנים כי “ ההצבה של מערכות נשק חדישות ) שיוצרו בבריה"מ ( בתחומי ההגנה האווירית , התחום הימי , ותחום היבשה ... לא שיפרו באופן משמעותי את היכולות הצבאיות הסוריות . " ההערכה האמריקנית הנמוכה לצבאות ערב נבעה , לפחות בחלקה , מגישת עליונות תרבותית מול העולם הערבי . בדיונים בין החוקרים הייתה תחושה כי כוח האדם של מדינות ערב אינו מותאם ללחימה מודרנית הן בשל יכולות טכנולוגיות נמוכות , אך גם בשל “ העדר אומץ" פיסי . גישות אלו נוסחו בכתובים , הגם שבצורה זהירה יותר . כך למשל , בספר מחקר בסיסי מיולי , 1971 קבעו החוקרים כי “ החולשה הבסיסית של הצבא המצרי ממשיכה להיות איכותו של כוח האדם הערבי ... המגויס הממוצע חסר את היכולות התרבותיות והפיסיות הבסיסיות הנדרשות לצורך שירות צבאי ... בשטח , היחידות הלוחמות הן בעלות מוטיבציה נמוכה ונוטות להתמודד עם אתגרים בגישה פטליסטית . " השפה בה השתמשו האמריקנים מזכירה מאד את השפה בה נעשה שימוש ב"מחקרי הקצינים ( והחיילים " ( של צה"ל על שבויי 1967 ויתכן כי האמריקנים נשענו על עבודות אלו של צה"ל . המרכיב הישראלי בתקופה שקדמה למלחמה , האמריקנים והישראלים החליפו מידע והערכות באפיקים מודיעיניים ומדיניים , ובכלל זה לגבי סיכויי המלחמה . המידע האמריקאי ששוחרר מראה כי לעמדה הישראלית הייתה חשיבות רבה , אך לא מכרעת , בגיבוש עמדתה של קהילת המודיעין האמריקנית . ריי קליין , איש סוכנות הביון המרכזית שעמד בראש גוף המחקר של משרד החוץ ( INR ) אמר בפגישה של צמרת המשרד לקראת סוף המלחמה כי “ הקושי שלנו , באופן חלקי , היה שהישראלים שטפו לנו את הראש , והם ... שטפו לעצמם את הראש באופן דומה . " בה בעת , קליין הדגיש כי העדרו של מידע מודיעיני בסיסי , היה סיבה “ הרבה יותר חשובה" לכשל המודיעיני האמריקני . דו"ח המחקר האמריקני מדצמבר 1973 סיכם סוגיה זו במילים הבאות : “ באופן בלתי נמנע , בתקופה שהובילה למעשי האיבה [ מלחמת יום הכיפורים , [ הקהילה נשענה בצורה משמעותית על מידע והערכות שהתקבלו באפיקים שונים מן הישראלים ... חומר זה - שבעבר סייע באופן משמעותי להערכות אנליטיות מדויקות - היה במקרה זה מטעה במיוחד ... הגישה הישראלית לגבי סבירות המלחמה הייתה רגועה עוד יותר מזו של המעריכים של קהילת המודיעין [ האמריקנית - א . ע . " [ הקשר מוסדי : כוח אדם , מתודולוגיה והעדרה של תרבות תחקורים בראייה לאחור , חלק מהמעריכים האמריקנים קבעו כי הכישלון האמריקני היה גם תוצאה של תהליכים פנימיים בסוכנות הביון . ראשית , משבר האמון בין החברה האזרחית האמריקנית לבין הזרוע המבצעת בכלל ומערכת הביטחון בפרט , צמצמה את המאתר האפשרי בין בוגרי האוניברסיטאות , והקשתה על גיוס כוח אדם איכותי . שנית , לפחות על פי המידע שבידנו , העיסוק המתודולוגי בקרב גורמי המחקר היה מוגבל למדי . בנוסף , הגם שקהילת המודיעין האמריקנית צברה שורה של כישלונות בהערכה בעשור שקדם למלחמה , נראה כי עד סוף 1973 לא היה תהליך ברור של תחקורים והפקת לקחים . הקשר מוסדי רחב : שנים של משבר בסוכנות הביון המרכזית במהלך שנות השבעים סוכנות הביון המרכזית עמדה בפני קשיים רבים . רוב הספרות מתייחסת לעשור זה בתולדות הסוכנות כעשור של משבר . הסוכנות כשלה במהלך עשור זה בהערכתה לגבי שורה ארוכה של אירועים ( כמו ההפיכה בקמבודיה , עלייתו של איינדה לנשיאות בצ'ילה , המהפכה באיראן , ( נחלשה כשחקן בירוקראטי ואיבדה חלק מן האוטונומיה שלה . באמצע שנות השבעים התמודדה קהילת המודיעין עם חקירה ארוכה של הקונגרס , שהניבה דו"ח ציבורי ביקורתי מאד כלפי הסוכנות ( דו"ח ועדת צ'רץ ( ' וכן עם חקיקה שהגבילה , למעשה , את סמכויות הפעולה של סוכנות הביון המרכזית . במבט רחב עוד יותר , המשבר היה נדבך במשבר האמון הכללי בין החברה האמריקנית לבין הזרוע המבצעת בכלל , והזרועות הביטחוניות בפרט . זאת בהמשך למלחמת וייטנאם ולהתנהלותו של הנשיא ניקסון , שהביאה להתפטרותו באוגוסט 1974 בשל פרשת ווטרגייט . חולשתה של הסוכנות בתוך הקשר זה נבעה , כאמור , בין היתר מכך שהיא איבדה חלק מן העצמאות שלה , כשהיועץ לביטחון לאומי ( ובהמשך שר החוץ ) הנרי קיסינג'ר , מיצב עצמו בין הסוכנות לבין הנשיא , כשכל תקשורת בין הסוכנות לבין הנשיא עברה דרכו . הנשיא היה עסוק בהישרדותו הפוליטית והותיר מרכיבים רבים של נושאי החוץ , כולל הקשר עם קהילת המודיעין , בידיו של היועץ לביטחון לאומי , אשר מונה לשמש גם כשר החוץ כשבועיים לפני המלחמה . שנית , קיסינג'ר נטל לידיו את סמכות הייזום והפיקוח על המבצעים החסויים של הסוכנות . שלישית , הנשיא פקפק ביכולת של הסוכנות ומיעט לקרוא את החומר המודיעיני שהיא סיפקה . באופן דומה הצמרת המדינית האמריקנית מדרה את סוכנות הביון מכל המגעים החשאים החשובים שהיא ניהלה עם בריה"מ , סין , וצפון-וייטנאם בתקופתו של הנשיא ניקסון . במסגרת הניסיונות של ראשי הסוכנות לנסות ולשקם את היחסים עם הבית הלבן , הם גם שינו את הערכותיהם של אנשי המחקר שלהם באופן שיתאימו להעדפות של הצמרת המדינית האמריקנית הגם שלא ניכר כי עשו כן בהקשר של מלחמת יום הכיפורים . גישה זו עוררה זעם בקרב חלק מן המנתחים המודיעיניים שטענו גם כי אין לימוד של כישלונות העבר . כישלונה של הסוכנות לחזות את ההפיכה בקמבודיה , 1970-ב ולמנוע את בחירתו של סלוודור איינדה לנשיא צ'ילה באותה שנה , הכעיסו מאד את הנשיא וצוותו והם לחצו על הסוכנות להשתנות . תחת הלחץ מן הדרג ההערכה האמריקנית הנמוכה לצבאות ערב נבעה , לפחות בחלקה , מגישת עליונות תרבותית מול העולם הערבי
|
|